מלכודת אסטרטגית מצפון: השגיאה שלישראל אסור לחזור עליה

מאז הצטרף חיזבאללה למערכה לצד איראן הוא ממטיר אש של טילים וכטב"מים על יישובי הצפון בואכה חיפה, וטיליו הגיעו ופגעו גם במרכז הארץ.

כל זה הוא בבחינת עדות נוספת לשגיאה האסטרטגית של ישראל בנובמבר 2024, כשהסכמנו להפסיק את האש בטרם הכרענו את חיזבאללה ובכך הענקנו לארגון פסק זמן שאותו ניצל כדי לשקם את כוחו.

שגינו כשהפסקנו את האש כשהארגון היה מוטל על הקרשים, שגינו כשהנחנו בטעות שממשלת לבנון וצבאה יעשו עבורנו את העבודה ויפרקו את הארגון מנשקו, ושגינו כשהאמנו שבפעילות המוגבלת שלנו נגדו לאורך 15 החודשים האחרונים יש די כדי למנוע ממנו לשוב ולהרים את ראשו. צריך רק לקוות שלמדנו משהו משגיאות אלו ולא נחזור עליהן בפעם הזו.

בניגוד למה שטוענים אצלנו, חיזבאללה לא נגרר בעל כורחו למלחמה ולא אולץ על ידי האיראנים להצטרף אליה. הוא חייב אמנם את קיומו לאיראן, שהקימה אותו, מימנה אותו וציידה אותו בנשק, ובלא איראן אין לו זכות קיום. אבל מטרת המלחמה שאליה יצא נגדנו חיזבאללה היא יותר מהגשת סיוע מורלי לאיראן.

דובריו מסבירים כי מטרתו היא לגרור את ישראל למלחמת התשה שבפניה לא תוכל לעמוד ושבסיומה היא תיאלץ להסכים, כמו במלחמות העבר, להפסקת אש שתביא שקט זמני ליישובי הצפון, ובה בעת תאפשר לארגון הטרור להכריז על ניצחון לאחר ששרד את המכות שהנחיתה עליו ישראל וכמובן לשקם את כוחו.

אלא שלמרבה הצער, ישראל מתנהלת בינתיים כמי שלא למדה מטעויות העבר ומתמודדת עם הארגון בדרך שלא הביאה בעבר לא שלום ולא ביטחון לגבול הצפון.

ראשית, על ישראל להפנים פעם אחת ולתמיד שאין על מי לסמוך בלבנון, ובוודאי לא על ממשלתה וצבאה. אמת, מרבית הלבנונים רואים את חיזבאללה כמי שהחריב את ארצם, אבל אלו לא ינקפו אצבע נגדו שהרי הם נעדרי יכולת וכוח רצון להתעמת עימו. כל הסכם המבוסס על האשליה שהמדינה הלבנונית תפעל לפירוק חיזבאללה מנשקו יהיה טעות.

שנית, מתברר שאין כל יסוד להנחה, או שמא לקונספציה, השוררת אצלנו שלחיזבאללה שיקולים רציונליים, וכי טובתם של בני העדה השיעית בלבנון עומדת לנגד עיניו. למנהיגי הארגון לא אכפת מהמוני העקורים השיעים ומההרס שנגרם לבתיהם, בדיוק כפי שליחיא סינוואר לא היה אכפת מהאסון שהביא על תושבי עזה.

לכן, לאמונה בישראל כי נוכל להכריע את חיזבאללה באמצעות לחץ שיפעילו עליו המוני השיעים שנמלטו מבתיהם - אין על מה לסמוך. חיזבאללה הוכיח וגם אמר בגלוי כי הוא מוכן ללחום בנו עד השיעי האחרון, וכי ההיסטוריה היא שתשפוט אותו ותזכור אותו כמי שהחזיק מעמד ושרד.

שלישית, במלחמות של ימינו יש חשיבות לתמונת ניצחון. זו לא תושג דרך הודעות של דובר צה"ל על עוד משגר של הארגון שהושמד או על תקיפה של כמה סניפי בנקים של הארגון בביירות. הפגיעה בחיזבאללה ובנכסיו וגם בתומכיו צריכה להיות רחבה הרבה יותר, ויש לו לארגון זרועות פוליטית, חברתית וכלכלית, שבהן כלל לא התחלנו לטפל.

רביעית, מדינת לבנון היא שאפשרה באוזלת ידה את צמיחתו של ארגון חיזבאללה, וגם כיום היא אינה עושה נגדו דבר ובעצם ממשיכה להעניק לו מעטפת מדינתית תומכת. האם יעלה על הדעת שהארגון מכוון טילים למרכז תל אביב או למפרץ חיפה, אבל שדה התעופה או הנמל בביירות, וכך גם רשתות החשמל והטלפון, ממשיכים לפעול כאילו לא קרה דבר? ובעקיפין מאפשרים לחיזבאללה להמשיך ללחום בנו, וכל זאת כי מישהו אצלנו מקווה שהמדינה הלבנונית תפעל נגד הארגון? מכאן שמכה על מדינת לבנון היא מכה נטו על חיזבאללה.

אם לא נחליף דיסקט ונמשיך לעשות את מה שעשינו בעבר, לא נגיע לשום מקום ובסוף חיזבאללה הוא שיכריז כי ניצח.