"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הפלת המשטר באיראן תכריע את הבחירות?
בעקבות מבצע עם כלביא הצליח נתניהו להחזיר לחיקו את תמיכתם של ארבעה מנדטים מקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 ש"חנו" בינתיים אצל גנץ ובנט
נתניהו| צילום: מעיין טואף/ לע״מ.

הפלת המשטר באיראן תכריע את הבחירות?

בעקבות מבצע עם כלביא הצליח נתניהו להחזיר לחיקו את תמיכתם של ארבעה מנדטים מקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 ש"חנו" בינתיים אצל גנץ ובנט

,עודכן
0השמעה

המתקפה באיראן היא ללא ספק אירוע בקנה מידה היסטורי שבוודאי יהיו לו השלכות רבות על המזרח התיכון ואף מעבר לו.

47 שנים לאחר שאייתוללה חומייני שב לאיראן מהגלות והקים בה משטר טרור רצחני שהטיל אימה על כלל האזור, נראה שזה רק עניין של זמן עד שהעם האיראני (שחייב לקחת את ההזדמנות שניתנה לו בשתי ידיים) ישוחרר לחופשי. אולם לא רק באיראן ינשמו לרווחה כאשר משטר האייתוללות ייעלם ממפת המזרח התיכון. ישראל צפויה להיות המרוויחה הגדולה מנפילת שלטון האימים של חמינאי, זכרו לקללה.

בעוד רבים וטובים במדינת היהודים שותפים למהלך, ולתקווה שהמהלך יביא להפלתו של המשטר האיראני, הרי שראש הממשלה בנימין נתניהו זכאי למלוא הקרדיט וההוקרה.

ההכרזה מגיעה שמונה ימים לאחר חיסולו של אביו, עלי חמינאי. במקביל לפרסום ההודעה הופצו תיעודים מאיראן שבהם נשמעות קריאות מחאה: "מוות למוג'תבא"

לאחר החלטתו של מנהיג חמאס, רב־המרצחים יחיא סינוואר, לפתוח במתקפת 7 באוקטובר 2023 שתפסה את ישראל מופתעת והמומה, הבטיח נתניהו שלא רק חמאס ישלם ביוקר על המעשה הרצחני, אלא גם שכל המזרח התיכון ישתנה בקרוב.

בזמן המלחמה, רבים בישראל (מצידה השמאלי של הקשת הפוליטית) ביקרו קשות את נתניהו על כך שהוא אינו חותר להפסקת אש. אולם נתניהו, שהתנגד לעסקת חטופים מופקרת שתשאיר את חמאס על רגליו ושולט ברצועת עזה, בחר לממש את האסטרטגיה שלו להובלת שינוי פני המזרח התיכון, גם במחיר של עימות עם ממשל ביידן, שבין היתר הוביל לאמברגו נשק על מדינת היהודים. יותר מכל מנהיג אחר בישראל ובעולם, נתניהו הבין שהדרך לשלום אינה עוברת דרך פיוסם של גורמים רדיקליים, שרוצים להחזיר את העולם לתקופות חשוכות, אלא רק בשבירתם ובהכרעתם.

ביידן ונתניהו בוושינגטון (ארכיון),צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

כעת, לאחר שנתיים וחצי של לחימה, האסטרטגיה של נתניהו הובילה להכרעתם הצבאית של אותם גורמים רצחניים שהטילו אימה על ישראל מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת. קודם סינוואר, שבוודאי לא חשב עד כמה החלטתו לתקוף את מדינת היהודים תוביל לתגובת שרשרת שתהרוס את ציר הרשע, נסראללה, ועכשיו גם חמינאי, לא יוכלו לאיים עוד על קיומה של ישראל.

המערכה באיראן צפויה להסתיים בקרוב. בסיומה תחזור המערכת הפוליטית לקמפיין בחירות 2026. השאלה המרכזית היא מה תהיה השפעתו של מבצע שאגת הארי על מאזן הכוחות הפוליטי, שידע שינויים רבים מאז בחירות 2022 שהסתיימו בניצחון גדול של 64 מנדטים למפלגות הימין.

בהתחלה היו אלה הרפורמה המשפטית והמחאות נגדה שהובילו לירידה בתמיכה בגוש הימין. בסוף ספטמבר 2023 רוב הסקרים העניקו לו 54 מנדטים, מתוכם 28 מנדטים לנתניהו והליכוד. האחרונים איבדו ארבעה מנדטים מבחירות 2022 לטובת בני גנץ והמחנה הממלכתי, שמ־12 מנדטים בבחירות נסקו ל־27 והפכו לאלטרנטיבה שלטונית. חודש לאחר טבח אוקטובר צנח גוש הימין ל־45 מנדטים, הליכוד התרסק ל־17 בלבד, בעוד המחנה הממלכתי עלה ל־36.

בני גנץ בישיבת הסיעה,צילום: אורן בן חקון

אולם הישגי המערכה, לצד שינויים בגוש מתנגדי נתניהו (פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום, הקמת המחנה הדמוקרטי, חזרתו לזירה של נפתלי בנט, והגירושים של גנץ ואיזנקוט) הובילו לשינוי במאזן הכוחות הפוליטי. רוב הסקרים שנערכו לפני המערכה הנוכחית באיראן מראים שנתניהו מוביל עם 26 מנדטים לעומת 21 לבנט, וגוש הימין התחזק ל־52.

לסיכום, ימים יגידו אם אירוע מז'ורי כהפלת המשטר באיראן יביא לניצחון גוש נתניהו בבחירות 2026. בעקבות מבצע עם כלביא הצליח נתניהו להחזיר לחיקו את תמיכתם של ארבעה מנדטים מקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 ש"חנו" בינתיים אצל גנץ ובנט, כך שייתכן כי דפוס זה יחזור על עצמו בקרוב מאוד.

מה שבטוח, צפויה לנו מערכת בחירות מרתקת במיוחד.

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אורי ורטמן

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".