מְבוּכַת שׁוּשָׁן: חזרה חגיגית לימי פרס העתיקה

מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינָה וּמְדִינָה

אַךְ רַק מָה שֶׁקּוֹרֶה "בִּרְחוֹב הָעִיר" נֶחֱשָׁב,

יָכוֹל אִישׁ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָרְשָׁעִים בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים

אַךְ אִם יְסָרֵב בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל שׁוּשָׁן - חַיָּיו לַגַּרְדּוֹם,

יְכוֹלָה אִשָּׁה לְבַקֵּשׁ בְּלֹא מוֹרָא עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת בְּבֵיתָהּ

אֲבָל בָּרְחוֹב הַקּוֹבֵעַ - גּוֹרָל אֶחָד וְנוֹרָא דִּינָהּ.

וְהָעִיר שׁוּשָׁן נְבוֹכָה עַד אֵימָה מֵרְחוֹבָהּ

הַיָּחִיד הַמִּתְרַחֵשׁ בָּהּ.

בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים יֵשׁ לְעִתִּים לְהִשָּׁמֵר מֵהָרֹעַ

אֲבָל בִּרְחוֹב הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל גֵּאִים וּבוֹטִים

הָרַחֲמִים וְהַצֶּדֶק, הַמְּתִינוּת וְהָעֲנָוָה כְּבָר נָסוֹגוּ.

אֲפִלּוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים הַיְּחִידִים הַנִּקְרָאִים לַמֶּלֶךְ

הֵם בִּדְבַר יָמָיו שֶׁלּוֹ וְלֹא זִכְרוֹנוֹת עַמּוֹ,

וְאֵין אִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ מַלְכָּה, הַיְּכוֹלָה בָּאַרְמוֹן

וּבִרְחוֹבָהּ שֶׁל שׁוּשָׁן לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ מִשֶּׁלָּהּ.

הָמָן וְהַסּוּס הֵם יְחִידֵי הָרְחוֹב

הָרַשָּׁאִים אֶת הָאֲוִיר לְהַרְעִיד.

פָּרַס וְאִירָאן, פַּרְתְּמִים וְשָׂרִים, עָרֵי פְּרָזוֹת

וְעָרִים שֶׁבְּלִבָּן חוֹמָה, חוּר וְכַרְפַּס וְטִילֵי מִלְחָמָה

מְדַלְּגִים בֵּין דּוֹרוֹת לְלֹא זְמַן.

בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל שׁוּשָׁן, וּלְעִתִּים אַף בִּרְחוֹבוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן אַחֵר וְקָרוֹב

הַזַּעַם פּוֹרֵץ יוֹתֵר מִמַּשְׁקֶה מְשַׁכֵּר.

מָרְדְּכַי אֲשֶׁר הָגְלָה וְאֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ

לְעִיר אַחֶרֶת

כְּבָר מִזְּמַן הֶעֱבִירוּ נַפְשָׁם.