בסביבות רבע ל־11, כשדיירי הבניין מסובים במקלט, נשמעו שניים־שלושה פיצוצים עמומים. הניחושים המלומדים: היו כמה יירוטים. אבל לא היה שום דיווח במבזקים. אפשר לומר ששוב ישראל, הפעם יחד עם ארה"ב, הצליחה להשיג מידה רבה של הפתעה. למרות הדברת והפטפטת הבלתי פוסקות בחודש וחצי האחרונים, למרות צבירת הכוחות הגלויה של האמריקנים באזור - כשזה התחיל, כמו תמיד, זה היכה בהפתעה. מי שכנראה הופתע מאוד היה המנהיג העליון חמינאי, שמוגדר על ידי הממשלה כמנותק קשר. אולי מנותק לחלוטין.
כל אחד וההתרשמויות הראשונות שלו. היו כאלה שהודעת שר הביטחון לא מצאה חן בעיניהם. הבלעדיות הישראלית, כפי שזה נראה קצת אחרי 8 בבוקר, יצרה אצלם תחושה שישראל תוצג כמי שגררה את האמריקנים למלחמה. והיו אחדים שרשמו את השעה 08:15 שבה נשמעה אזעקת הדריכות בישראל. יחד עם הביטוי "מתקפת מנע", השעה עוררה את האסוציאציה של האזעקה שפתחה את מלחמת ששת הימים ב־5 ביוני 67'. מה שוודאי הוא, שהמבצע הגדול יצא לדרך ביום י"א באדר בשאגת הארי מתל חי.
שווה להזכיר קטע קצר של שר הביטחון משה דיין בבוקר שבו פרצה מלחמת ששת הימים. היתה לו קצת יותר השראה: "אנו עם קטן אך אמיץ. רודף שלום אך נכון להילחם על חייו וארצו... חיילי צה"ל, בכם היום תקוותנו וביטחוננו". אז והיום, חיילי צה"ל, הטייסים, נתנו את מה שצריך, מעל ומעבר.
לא לפתח ציפיות
אי אפשר לנסח את זה טוב יותר גם היום. זה מבצע של אין ברירה, כיוון שהמשא ומתן האיראני על סוגיית הגרעין היה טכניקה למשיכת זמן ולהכנסת ארה"ב למלכודת. האיראנים הוצגו כגאונים, אבל הנשיא טראמפ הפתיע. הוא לא נפל למלכודת ולא נכנע לאיומים של דמויות אפלות כמו למשל טאקר קרלסון, ששואפות להשתיל חוט שדרה חדש במפלגה הרפובליקנית, של אנטישמיות ואנטי־ישראליות.
לגבי העתיד, מוטב להיות מופתעים לטובה, אבל לא לפתח ציפיות במונחים של סדר אזורי חדש או אפילו סדר עולמי חדש. היעדים של ישראל הם רחבים ושאפתניים, אבל מוגבלים. ברגע שיושגו, צריך לשאוף להפסקת אש; אם המשטר ייפול, זו תהיה השגת התוכנית בשלמותה. אבל לישראל לא צריכה להיות כוונה לתקוף מעבר לצורכי הביטחון וההגנה. כפי שהגדיר זאת טראמפ, העם האיראני הוא זה שצריך לפעול ולעשות מה שצריך. השאלה היא אם הארגונים השונים של ההתקוממות יודעים מה לעשות ברגע האמת, עם קריסת השלטון.
דבר נוסף שצריך לשקול: אם בסוף משטר האייתוללות ישרוד, קשה לראות מצב של כיסוח דשא רצוף באיראן. ישראל תידרש למצוא אז כיוון מדיני לייצב את האזור שבו איראן מאוד מוחלשת וכתוצאה מזה גם זרועות הטרור שלה. תוך כדי המבצע, תעלה הבעיה - מה ייחשב להתערבות של חיזבאללה במלחמה?
בינתיים הם מורתעים, סליחה על הביטוי. אם יתחילו בירי רקטות או במתקפת טנדרים, לצה"ל תהיה הזדמנות למקצה שיפורים שיפרק לגמרי את צבא הטרור הלבנוני. אבל צריך להבין שכל התפתחות היסטורית כמו המבצע הנוכחי נגד היכולות הצבאיות האיראניות, לא צפויה להיגמר ב"ותשקוט הארץ 40 שנה". כל משבר ופתרונו פותח דרך להתפתחויות חדשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו