נתוני רוב הסקרים מראים שעשרה מנדטים ויותר של מצביעי "ימין רך", שבבחירות 2022 הצביעו ברובם לבנימין נתניהו ולליכוד, מחפשים להצביע עבור אלטרנטיבה ימנית אחרת. זאת, מתוך החשש שנפתלי בנט, שמקבל בסקרים כ־20 מנדטים ושמשמש "מגרש חניה" לאותם מצביעים "חונים", יעשה שוב שימוש בקולות מצביעי ימין כדי להקים את "ממשלת השינוי 2.0".
בנט לצד תומכיו ברחוב: "אשב לצד נתניהו? אני אחליף אותו" // X
קיימת אופציה של הקמת מפלגת ימין חדשה. הרעיון הוא שזו תורכב מדמויות שלא היו שותפות במישרין ובעקיפין למחדל 7 באוקטובר - דבר שיסייע לשתות את קולותיו של בנט ולהבטיח את ניצחונו של גוש הימין בבחירות 2026.
אך ניסיון העבר מלמד שבעוד מפלגות ימין חדשות קמו בקול תרועה - בקלפי הן סיימו בקול ענות חלושה ובכישלון חרוץ. הניסיון הראשון להקים מפלגת ימין מתחרה לליכוד היה בשנת 1979. על רקע ההתנגדות למסירת שטחי סיני למצרים במסגרת הסכם השלום עימה, פורשי הליכוד הקימו את מפלגת התחיה, שהשיגה תוצאה מאכזבת של שלושה מנדטים בלבד בבחירות 1981.
בבחירות 1988 כבר היו שלוש מפלגות ימין מתחרות לליכוד: מלבד התחיה שזכתה בשלושה מנדטים, היו אלו מפלגת מולדת בראשות רחבעם זאבי, שחרתה על דגלה את הטרנספר מרצון של ערביי ישראל ויו"ש למדינות ערב, ומפלגת צומת בראשות הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן, שפנה בעיקר אל הציבור החילוני־ימני - שזכו בשני מנדטים כל אחת. בבחירות 1992 הגיעה התחיה לסיום דרכה הפוליטית לאחר שלא עברה את אחוז החסימה, ומולדת התחזקה מעט עם שלושה מנדטים. צומת הפתיעה עם שמונה מנדטים.
ניסיון נוסף להקים מפלגת ימין שתקרא תיגר על הליכוד היה בבחירות 1999, כשפורשי הליכוד והמפד"ל בראשות בני בגין, שהתנגדו להחלטת ממשלת נתניהו לחתום על הסכמי ואי וחברון, הקימו את מפלגת האיחוד הלאומי. גם כאן הציפיות היו גבוהות, אך בקלפי התוצאה היתה מאכזבת, עם ארבעה מנדטים בלבד. נראה היה שלא ניתן לאתגר את הליכוד מימין, אלא רק מהכיוון הנגדי.
הקמתה של מפלגת המרכז קדימה בבחירות 2006 על ידי אריאל שרון וכמעט מחצית מחברי סיעת הליכוד המחישה זאת היטב. המפלגה החדשה הצליחה לקחת קולות רבים ממצביעי ליכוד בבחירות 2003, אך אלו חזרו הביתה בבחירות 2009, כשקדימה בראשות לבני התבססה בעיקר על מצביעי מרכז־שמאל.
השניים האחרונים שניסו לאתגר את נתניהו ואת הליכוד היו נפתלי בנט וגדעון סער, שברגעים מסוימים נראה היה שהם עשויים להוות אלטרנטיבה שלטונית מימין. לאחר שהוביל את הציונות הדתית במשך שתי מערכות בחירות, בנט ניסה את מזלו בהקמת מפלגת הימין החדש (שבהמשך שינתה את שמה לימינה), אך היו חסרים לה 1,500 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2019 א'.
במהלך משבר הקורונה עלתה קרנו של בנט, שנתפס כמבקר הבולט של מדיניות הממשלה, ובאוקטובר 2020 הסקרים צפו לימינה 23 מנדטים - רק שלושה פחות מאשר לנתניהו והליכוד. אך בתחילת דצמבר הודיע סער על הקמת מפלגת ימין חדשה בראשותו, תקווה חדשה. זו קיבלה בתחילת דרכה 18 מנדטים, אך בבחירות 2021 זכתה בשישה בלבד - אחד פחות מבנט, שגם הוא נותר מאוכזב.
לסיכום, רבים וטובים ניסו ללא הצלחה לאתגר את נתניהו ואת הליכוד מימין. לצד איחוד בציונות הדתית ומניעת איבוד קולות בימין, המטרה כעת צריכה להיות צנועה יותר. אפשר לנגוס באלקטורט הנוכחי של בנט, ולהבטיח שלאחר הבחירות, לימין יהיה רוב להקמת ממשלה ציונית רחבה ללא מפלגות השמאל והרשימה המשותפת.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו