בראשית השבוע קיבלה הממשלה החלטה משנת מציאות, שמשום מה לא פתחה מהדורות: היא קיבלה את הצעתם של שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ לחדש את תהליך רישום הקרקעות ביו"ש.
לקראת הדיון על יהודה ושומרון בקונגרס האמריקני: ראש מועצת שומרון יוסי דגן נחת בוושינגטון // מועצה אזורית שומרון
נכון, הכותרת נשמעת ביורוקרטית - אולי זאת הסיבה לכך שלא התקשרו מהאג כדי לצרוח עלינו מה אנחנו חושבים שאנחנו. אבל מה שמסתתר מאחוריה הוא הליך שיהפוך בסופו שטחים עצומים ביהודה ושומרון לאדמות מדינה. אדמות אלה יהיו שלנו, ונוכל לעשות בהן כרצוננו: לבנות עליהן יישובים וערים, לסלול כבישים, להגדיר שמורות טבע ולמנוע השתלטות של פלסטינים עליהן.
החלטת הממשלה הזו הגיעה באיחור ניכר, כרגיל, כי הרשות הפלסטינית נקטה צעד הפוך כבר לפני שנים, ואף הקצתה לו 600 עובדים שעמלו כדי להציב עובדות בשטח. אבל כידוע - מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
המהלך הזה משלים את מה שהחל בשבוע שעבר, והוא חשיפת רישום הטאבו ביו"ש. עד עכשיו, אם רציתי לרכוש אדמה ביו"ש, הייתי צריכה לבצע עבודת בלשות ולגלות מי טוען לבעלות עליה, כי הרישומים החוקיים היו חסויים. ואם מצאתי אדם כזה - ייתכן שבסוף תהליך הרכישה אגלה שזרקתי כסף לפח, ושהאדם אינו בעליה החוקיים של האדמה.
סוגיית הקרקעות ביהודה ושומרון באמת לא יכולה להיות מורכבת יותר: היא מתבססת על חוקים עות'מאניים, בריטיים וירדניים גם יחד. אל המיקס החינני הזה התווספה החלוקה לשטחי A, B ו־C, שעליה הוחלט בהסכמי אוסלו. יש אדמות מדינה ואדמות סקר, אדמות פרטיות ואדמות מירי (קרקע שזכות השימוש וההחזקה בה נתונה לאדם פרטי, אך הבעלות המלאה עליה היא של המדינה), אדמות של קק"ל ושמורות טבע, קו כחול ותיקוני קו כחול - ואין לדבר סוף.
אז זהו, שחלק מהסיוט הזה עומד להיפתר. שימו לב, לא אמרתי "בקרוב", כי מדובר בתהליך מורכב מאוד שייקח שנים. מה יקרה בפועל? ככה: 60% מיהודה ושומרון הם שטח C, כלומר - בשליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. רוב השטחים הפתוחים ביו"ש בשטח C הם מה שמכונה "אדמות סקר", כלומר כאלה שמעמדן טרם הוברר. בתהליך שעליו הוחלט בממשלה השבוע, אדמות אלה יהפכו בהדרגה לאדמות מדינה - אלא אם יוכח שהן אדמות בבעלות פרטית. דבר זה יחזק את הזיקה של מדינת ישראל לאדמות האלה. יש שיקראו לזה התחלה של החלת ריבונות.
לתהליך הזה יהיו השלכות מהותיות במציאות, השלכות משנות חיים ממש. אנסה להמחיש בעזרת דוגמה להשלכה אחת: אם תיסעו ליו"ש כיום, תראו מצד אחד מרחבים ומהצד השני יישובים שהולכים ומצטופפים. אם בעבר המגרשים היו בגודל חצי דונם למשפחה - כיום כבר אפילו לא מדובר במדורגים, אלא פשוט בבנייה לגובה. ילדים בהתנחלויות מגיעים הביתה במעלית. למה? כי שטח היישוב מוצה עד תום. מה שמחוץ ל"קו הכחול", כלומר זה שמגדיר את גבול היישוב, זה לרוב אדמות סקר. בסוף התהליך אדמות אלו יוכרזו כאדמות מדינה, והקו הכחול - כלומר גבולות היישובים - יורחב. הצפיפות תיגמר, והמרחבים יהיו שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו