חיילי מילואים. צילום: ללא

זכות השיבה מהמילואים

שיקום המילואים הוא קודם כל אתגר תעסוקתי. יש לייצר תמריצים למעסיקים, ולהבטיח גמישות בשעות, סבלנות לתקופת הסתגלות והחזרה לתפקידים משמעותיים

[object Object]

מדינת ישראל יודעת לגייס לוחמים במהירות שיא - היא פחות יודעת מה לעשות איתם כשהם חוזרים הביתה. מלחמת חרבות ברזל חשפה פער עמוק: מערך המילואים בנוי ללחימה, ולא לשיבה לחיים.

במשך עשרות שנים פעלה ישראל לפי מודל ברור - צבא סדיר וקבע למענה מיידי, ומילואים לתקופות קצרות ומוגבלות. גם המלחמות הארוכות יחסית הסתכמו בשבועות בודדים של לחימה רציפה. כיום אנשי מילואים משרתים 4-3 חודשים בכל גל, כמה גיוסים בשנה, בעוצמות לחימה חסרות תקדים ותוך חשיפה יומיומית לאירועים קשים.

המילואימניקים שבים לעוד סבב, צילום: דובר צה"ל

כדי להבין מה נדרש צריך להבין מה עובר על אנשי המילואים. היציאה לשירות מחייבת עצירה של שלושה עולמות: עבודה, משפחה ופנאי. פרויקטים נעצרים, עסקים פרטיים קורסים, תפקידי מפתח מתפנים. בבית, בני הזוג עוברים לתפקוד חד־הורי והאיזון המשפחתי מתערער. המחיר לא נעצר בלוחמים עצמם: בקרב בני זוג של חיילי מילואים 52% דיווחו על הידרדרות ברווחתם הרגשית של ילדיהם. כמעט מחצית העידו כי מערכת היחסים נפגעה, וכשליש דיווחו ששקלו פרידה או גירושים. השירות הממושך לא שוחק רק את הלוחמים - הוא מערער משפחות שלמות. גם החיים החברתיים והתחביבים פשוט נעלמים.

במהלך הלחימה מתפתחת דריכות קיצונית - חיונית ומצילת חיים בשטח, אך הרסנית כשהיא חוזרת הביתה. כשהשירות נמשך חצי שנה ויותר, אין זמן אמיתי להוריד הילוך. המחיר נגבה בעבודה, בזוגיות ובהורות.

החזרה מהלחימה קשה לא פחות. אנשי המילואים חוזרים מותשים, עם חסך שינה ופציעות גלויות וסמויות, ומגלים שהעולם התקדם בלעדיהם. מקומם בעבודה אינו מובן מאליו, הבית התארגן אחרת, והתחושה השקטה והעמוקה היא של זרות. כאן המדינה חייבת להתערב מייד. שיקום המילואים הוא קודם כל אתגר תעסוקתי. יש לייצר תמריצים אמיתיים למעסיקים, ולהבטיח גמישות בשעות, סבלנות לתקופת הסתגלות והחזרה לתפקידים משמעותיים.

במקביל, יש לבנות קהילות תמיכה המודעות לטראומה, שלא מאפשרות לאנשי המילואים להיעלם בשקט. מערך הטיפול חייב להיות מדורג, נגיש ומיידי, ללא המתנות ארוכות, ולכלול מענה למצבי חירום לצד טיפול רגשי מתמשך - ללוחמים, לבני זוגם ולילדיהם. לא מדובר רק בליווי פסיכולוגי, אלא גם בתמיכה מעשית: הדרכה, ליווי תעסוקתי וחינוכי, סדנאות להורים ולזוגות, וקהילות עמיתים שיכולות למנוע בידוד ולהקל את החזרה לשגרה.

מדיניות חירום אזרחית חייבת לכלול כמה רכיבים ברורים: הפעלה מיידית של מערך תעסוקה וחינוך גמיש, שיבטיח חזרה חלקה לעבודה וללימודים; טיפול רפואי וטראומטי משולב - פיזי ונפשי - עם מעטפת משפחתית; תמריצים כלכליים ותמיכה בעסקים כדי למנוע פגיעה מקצועית מתמשכת; ולבסוף - יצירת קהילות חברתיות ותמיכת עמיתים שיאפשרו מעבר הדרגתי לחיי היום־יום.

המלחמה קטעה את רצף החיים של אנשי המילואים, וצריך להבטיח שכולם יוכלו לחזור לחיים מלאים, רגועים ומאוזנים.

הכותבת היא מייסדת שותפה ומנכ"לית קולקטיב "עיקר"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...