מערכת הבחירות לכנסת - שמועדן הסופי אינו ידוע עד כה, למעט העובדה שהן ייערכו לכל המאוחר ב־27 באוקטובר 2026 - כבר החלה למעשה בקול תרועה.
מדי שבוע מתפרסמים סקרים בתקשורת, לצד ראיונות עם פוליטיקאים ופרשנויות של מומחים, ועד כה נראה שהמערכת הפוליטית נשארה יציבה. רוב הסקרים מציגים שגוש נתניהו עומד על קצת יותר מ־50 מנדטים, גוש מתנגדי נתניהו ללא המפלגות הערביות זוכה לפחות מ־60 מנדטים, והשאר הולך למפלגות הערביות. בעוד טבח 7 באוקטובר ומלחמת התקומה ישחקו תפקיד מרכזי בקמפיינים של המפלגות השונות - לצד נושא הרפורמה המשפטית, כמובן, ומאזן הכוחות בין הרשות השופטת לבין הכנסת והממשלה - ישנו נושא אחד שכנראה עומד להכריע כיצד יסתיימו בחירות 2026. נושא זה הצליח לא אחת להכריע בחירות בעבר, והוא נוגע בעצבים הרכים של הציבור היהודי בישראל. ניחשתם נכון - מדובר ביחסי יהודים־ערבים.
אין ספק שההנהגה הפוליטית של הציבור הערבי בישראל כבר הוכיחה שאת תמיכתה ואת אהדתה היא שומרת לאחיהם ברצועת עזה וברמאללה, הקוראים תיגר על קיום המדינה היהודית ופועלים להשמדתה. מעניין במיוחד כיצד חלקיה השונים של החברה היהודית בישראל תופסים את הנושא. הסוגיה הזו מחזירה אותנו 30 שנים לאחור, לבחירות הסוערות של 1996, שבהן אזרחי מדינת ישראל לא רק בחרו בשני פתקים (למפלגה ולראשות הממשלה), אלא גם נדרשו להכריע בין שתי אסכולות: זו של תהליך אוסלו, בהובלת שמעון פרס והשמאל, או זו בהובלת בנימין נתניהו והימין שקראה להאט את התקדמות התהליך ואף לעוצרו, עד שיוכח שערפאת והרשות הפלסטינית הם פרטנר לשלום אמת.
באותה מערכת בחירות יועץ הבחירות של נתניהו, ארתור פינקלשטיין, היטיב לזהות שמצביע הימין הטיפוסי יזהה עצמו כ"יהודי", בעוד מצביע השמאל יזהה עצמו כ"ישראלי". ניצחונו של נתניהו בבחירות 1996 בפער של 1.5% בלבד נבע מהצלחתו בקרב המצביעים היהודים. 56% מתוכם הצביעו עבורו, לעומת 44% לפרס. 70% ממצביעי נתניהו היהודים זיהו עצמם כ"יהודים", לעומת 70% ממצביעי פרס היהודים שזיהו עצמם כ"ישראלים".
גם בבחירות 2015 נראה שנושא יחסי יהודים־ערבים הפך למרכיב מרכזי שהצליח להשפיע משמעותית על דפוס ההצבעה. בניגוד לסקרים האחרונים, שהצביעו על פער של ארבעה מנדטים לטובת המחנה הציוני, הליכוד זכה בפער של שישה מנדטים, לאחר שאמירתו של נתניהו ביום הבחירות, כי "שלטון הימין בסכנה והמצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי", בוודאי המריצה אנשי ימין רבים ללכת להצביע.
גם כיום אפשר למצוא חלוקה ברורה בקרב החברה היהודית בכל הנוגע ליחסי יהודים־ערבים. על פי תוצאות סקר שפורסם ב"ישראל היום" ניתן לראות שהפוטנציאל של סוגיה זו להכריע בחירות, ואף להביא לשינוי מאזן הכוחות בין גוש הקואליציה לגוש מתנגדי נתניהו, גדול מאוד.
לפי הסקר, שליש מתומכי בנט ורבע מתומכי ליברמן מתנגדים להקמת קואליציה עם המפלגות הערביות. מדובר בעשרה מנדטים שיכולים להחליט בסוף להצביע למפלגה מגוש הקואליציה, או אפילו לא לבוא להצביע, דבר שעשוי לשנות דרמטית את המאזן בין הגושים לטובת גוש נתניהו.
לסיכום, אין כל ספק שהנושא הערבי בוודאי יהיה גורם מכריע בבחירות 2026. כולי תקווה שהזרם המרכזי של החברה הישראלית יפנים כי משהו השתבש אצל רבים בהנהגת גוש "רק לא ביבי", שמעדיפים להקים ממשלה בתמיכת אלו שמסרבים לכנות את חמאס ארגון טרור - הכל כדי להחליף את נתניהו. חברה חפצת חיים כמו החברה היהודית בישראל חייבת למנוע זאת, ולחתור להקמת ממשלת אחדות ציונית לאחר הבחירות.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באונ' דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו