זאת לא בעיה של ערבים

גם השבוע נמשכה מחאת הציבור הערבי בדרישה מהממשלה ומרשויות המדינה לפעול בנחישות נגד הפשע הגואה, שבעשור האחרון גבה אלפי קורבנות.

מה שהחל לפני כמה שבועות בעיר סכנין התרחב במהירות ליישובים רבים בגליל, במשולש ובנגב, אך עדיין אינו אירוע מספיק גדול כדי לעורר ולטלטל את כל אזרחי המדינה. זאת למרות שהתרחבות המחאה אינה מקרית ומשקפת מצוקה גדולה ועמוקה ותחושת ייאוש וחירום בקרב הרוב המכריע של האזרחים הערבים הנורמטיביים, המבקשים לחיות בביטחון אישי בסיסי.

אלא שבמקביל להתגברות המחאה נמשכת גם המציאות הקשה בשטח, אירועי הירי מתרבים, ומספר הנרצחים ממשיך לעלות בקצב מדאיג שלא משאיר מקום לחשוב שיש כאן תוכנית סדורה. ארגוני הפשע לא מתכננים איפה ומתי לפעול, הסטטיסטיקה הקשה מלמדת כי כמעט מדי יום מתרחש רצח בחברה הערבית, יותר מאשר מתרחש בזמן מלחמה, ועבור רבים הפחד להיפגע מכדור תועה הוא שגרה קיומית. התחושה היא אובדן משילות טוטאלי.

על רקע זה, בלט השבוע ויכוח שהתפתח סביב השתתפות פעילי ארגון "עומדים ביחד" באחת מהפגנות המחאה. ועדת המעקב העליונה ביקשה לשמור על אופייה האחיד והלא מפלגתי של המחאה, ולמנוע הנפת סמלים ארגוניים או פוליטיים. הרצון לשמור על מסר מאחד וברור מובן, במיוחד כאשר המטרה היא לגייס כמה שיותר אזרחים סביב דרישה אזרחית.

עם זאת, חשוב להבחין בין פוליטיזציה מפלגתית לבין שותפות אזרחית רחבה. ארגונים ופעילים יהודים וערבים, המבקשים להביע סולידריות ולהצטרף למאבק נגד האלימות, אינם חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון. דווקא במאבק על חיים וביטחון אישי נכון לראות בכל גורם אזרחי שמצטרף כוח מחזק ולא איום, גם אם מדובר בצעירי הליכוד.

ארגון "עומדים ביחד", הפועל בשותפות יהודית־ערבית, נוכח כבר שנים בזירה הציבורית ומקדם שיתופי פעולה אזרחיים. גם אם נקבע שהמחאה תתקיים ללא דגלים וסמלים מפלגתיים, אין מקום להפעיל כלפיהם אלימות מילולית או לדרוש שיתרחקו מהמחאה. יש להם תרומה מכובדת במאבק הציבורי, ההסברתי והתודעתי, במיוחד בשפה העברית. בשעה שהפשיעה גובה קורבנות מדי יום, הוויכוחים על זהות המשתתפים צריכים לפנות מקום למטרה המרכזית.

החברה הערבית זקוקה לכל תמיכה, במיוחד כאשר היא מגיעה מתוך החברה היהודית. זו לא בעיה של הערבים בלבד, אלא אתגר אזרחי ולאומי. היעדר ביטחון אישי, נשק בלתי־חוקי וארגוני פשיעה חזקים פוגעים ביציבות החברתית כולה.

דווקא מתוך המשבר ניתן לבנות מודל של שותפות יהודית־ערבית סביב אינטרסים אזרחיים משותפים, למרות הפערים ולעיתים גם המתחים בין שתי החברות. קיימת הסכמה רחבה על הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות ללא פחד.

המאבק בפשיעה הוא מאבק על חיים, על ביטחון ועל עתיד. כדי להצליח בו נדרשים שלושה תנאים: פעולה ממשלתית נחושה, הנהגה ציבורית אחראית ושיתוף פעולה אזרחי רחב. מול האלימות והפחד, אסור להציב מחיצות. אם עומדים ביחד - מנצחים.