בחודש הקרוב אמור חוק הפטור מגיוס לעבור קריאה שלישית, ובפועל להסדיר לראשונה באופן חקיקתי את מתן הפטור לציבור החרדי לאחר שנים ארוכות שבהן הסוגיה נדחתה פעם אחר פעם, ללא הכרעה מהותית. השיח הציבורי סביב הגיוס מלווה את המדינה מימיה הראשונים.
מחזור גיוס של חטיבת החשמונאים פוגשים מפגינים חרדים בבקו"ם// משה בן שמחון, יעקב הרשקוביץ
ביוני 1947 שלח דוד בן־גוריון את "מכתב הסטטוס־קוו" להנהגת אגודת ישראל, ובו הניח את התשתית להסדרים בין הממסד הציוני־חילוני לבין הציבור הדתי והחרדי ערב הקמת המדינה. במסגרת תפיסה פרגמטית שנועדה לבסס לכידות פוליטית וחברתית מינימלית התקבלה גם ההחלטה להעניק פטור משירות צבאי למספר מצומצם של תלמידי ישיבות, כ־400 בלבד, מתוך רצון לשמר את "עולם התורה" לאחר חורבן המרכזים היהודיים בשואה.
היה זה פתרון זמני לנסיבות חריגות. מאז השתנתה המציאות מן הקצה אל הקצה. החברה החרדית מונה כיום כ־1.45 מיליון נפש, כ־14.3% מאוכלוסיית ישראל. היא אינה עוד מיעוט הנאבק על עצם קיומו הפיזי או התרבותי. ואף על פי כן, תודעת המיעוט הנצור נותרה מושרשת בקרב חלקים מההנהגה החרדית ומניעה המשך בניית "חומות הגנה" מפני החברה הכללית. תפיסה זו הפכה לכוח פוליטי מלוכד, היודע למנף היטב את מבנה המערכת הפוליטית הישראלית ולהשיג ויתורים מרחיקי לכת מהרוב.
האחריות אינה רק על המיעוט הדורש, אלא גם על מקבלי ההחלטות הבוחרים פעם אחר פעם להיענות לדרישות הפוגעות בעקרון השוויון בנטל. לתפיסתם של רבני העדה, גיוס לצבא יביא לפריצות, לנפילת החומות ולתמורות שיפגעו בעולם התורה.
כמיעוט עומדת להם הזכות לדרוש, ועל כן הבעיה נמצאת אצל הרוב שמוכן להיעתר לדרישות. הם למדו לנווט במציאות הפוליטית הישראלית ולהיות לשון מאזניים, המקבלת מן הרוב מעל ומעבר לכוחה המספרי אך בהתאם לכוחה הסגולי. על כן, אם צריך לבוא בטענות, יש לבוא למקבלי ההחלטות שמסכימים להשתתף ב"משחק" ולוותר על עקרונות הפוגעים ברוב לטובת המיעוט.
המציאות שלאחר 7 באוקטובר מחייבת חשיבה מחודשת. ישראל מצויה במערכה ארוכה הדורשת צבא לוחם רחב, סדיר ומילואים גם יחד. סבבי מילואים חוזרים ונשנים הפכו לשגרת חייהם של אזרחים רבים, והעומס ניכר בכל תחומי החיים. לא ניתן עוד לראות בכך גזירת גורל. הרוב נדרש לעמוד על זכויותיו ועל צרכיו הביטחוניים והחברתיים. לאחר שנים שבהן סוגיית הגיוס לצבא הודחקה וטופלה בדחיית מציאת הפתרון, כמאמר האמרה היהודית "או שהפריץ ימות או שהכלב ימות", הגיע הזמן למצוא את הפתרון הנדרש. הרי לא נוכל לייבא חיילים ממדינות אסיה.
גם בקרב חברי החברה החרדית מתחילים להישמע קולות המתנגדים להתנגדות הגורפת לגיוס, "נמות ולא נתגייס". זהו צו השעה, ואנו ניצבים בצומת גורלי.
יש הטוענים שאין פתרון. אך למעשה יש נוסחה שכבר קיימת - זו שנקבעה לפני 78 שנים. על פי חישוב מתמטי פשוט, מספר מקבלי הפטור כיום צריך לעמוד על כ־4,500 בחורי ישיבה ש"תורתם אומנותם". כל היתר - הגיע זמנם לשאת בנטל המשותף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו