הבחירות הבאות יוכרעו בטיקטוק

אין כמעט ספק - הבחירות הקרובות לכנסת ה־26 יהיו רוויות בדיסאינפורמציה, פייק ניוז ושימוש גובר בבינה מלאכותית לצורך הנדסת תודעה. כאן בדיוק טמונה הסכנה הגדולה, לא רק לדמוקרטיה אלא לאמון הציבור כולו. במיוחד אחרי שלוש שנים רוויות מאבקים שהביאו את השסע בחברה לשיא של כל הזמנים.

מדובר בסכנה אמיתית המחייבת תשומת לב של המחוקק ושל רשויות האכיפה, אך לא פחות מכך דורשת אחריות, אתיקה פוליטית ומשמעת מקצועית מצד פוליטיקאים ומנהיגי ציבור, ועוד יותר מצידם של יועצים אסטרטגיים ותקשורתיים, המעצבים את קווי ההסברה וההתקפה של המפלגות.

עוד לפני עידן הבינה המלאכותית היינו עדים לניסיונות שיטתיים של הטיה מצד פוליטיקאים ומפלגות, שבאו לידי ביטוי בהפצת פייק ניוז, חצאי אמיתות ועיצובים מגמתיים, שכל מטרתם לצייר את היריב הפוליטי כמסוכן, חתרן או כמי שמבקש "לגנוב את השלטון". אלא שכיום, בעידן הטכנולוגי החדש, הכלים מהירים ומסוכנים יותר - והנזק בהתאם.

למשל, במהלך אירועי המחאה בסכנין לפני כשבועיים חתמו ראשי המפלגות הערביות על הצהרה כללית בדבר כוונה לפעול להקמת הרשימה המשותפת. התמונה שיצאה משם היתה סמלית: מנהיגים מניפים ידיים. היא לא שיקפה חתימה על הסכם מחייב אלא רק הצהרה לפעול לכך, ובכל זאת היא נוצלה באופן ציני.

באמצעות בינה מלאכותית שולבו בתמונה פניהם של שני ראשי ממשלה לשעבר, נפתלי בנט ויאיר לפיד, במטרה לייצר מצג שווא פוליטי, שנועד להסית את הדיון הציבורי לכיוונים אחרים, ובעיקר לומר שאחדות הערבים היא סכנה לישראל. זו אינה הפעם הראשונה שהציבור הערבי או נציגיו משמשים ככלי משחק לקידום אג'נדה מצד גורמי ימין.

חברה דמוקרטית נאורה וליברלית אמורה להתמודד עם טיעונים פוליטיים באמצעות רעיונות, מדיניות והצעת חלופות לציבור - לא באמצעות דיסאינפורמציה ומניפולציה טכנולוגית, ובוודאי לא באמצעות פייק ניוז. הסכנה כאן אינה נחלת החברה הערבית בלבד. היא פוגעת בחברה היהודית, בדמוקרטיה, ומכשירה את הקרקע לשימוש בשיטות אפלות נגד כל יריב פוליטי.

הרשתות החברתיות, חרף ניסיונות לבלום את התופעה, לא מצליחות לעצור את שטף חצאי האמיתות ודיווחי הכזב, והתופעה רק מתרחבת. יש תחושת חוסר אונים גוברת בקרב כל מי שהאמת נר לרגליו, לא משנה לאיזה צד הוא שייך. ועם הנגשת כלי הבינה המלאכותית ומעורבות גורמים אנושיים בעלי אינטרס, בעיקר כלכלי, אנו עדים למתן לגיטימציה מלאה כמעט לכל שקר.

דרושה הסכמה רחבה על קוד אתי מחייב, לצד חקיקה במעורבות עמוקה של היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות והמשטרה. אך מעל כולם נדרשת מעורבות אקטיבית של ועדת הבחירות המרכזית כדי לצמצם ככל הניתן שימוש וניצול הטכנולוגיה להפצת שקר.

דווקא בדמוקרטיה ליברלית המטרה אסור שתקדש את האמצעים, ולכל מפלגה ולכל מנהיג אמורים להיות קווים אדומים שאם יחצה אותם הנזק יהיה הרבה יותר גדול, ויפגע בדורות שלמים.