מסדרון הסחר הבינלאומי מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, שהיה ועודנו חלק מרכזי מהמאמצים שנעשו ערב המלחמה ליצירת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הוא נושא בעל חשיבות עליונה למזרח התיכון בכלל, ולישראל בפרט. משום כך, יש פעילות גוברת מאחורי הקלעים של מי שלא מעוניינים בהתחזקות מעמדה של ישראל כדי לשנות את התוואי המוצע, כך שיעקוף את ישראל מצפון או מדרום.
סטי"ל עבר בתעלת סואץ במצרים עם דגלי ישראל ומצרים
מסדרון הסחר הבינלאומי, המכונה IMEC (India-Middle East-Europe Economic Corridor), הוא יוזמת הנגד של המערב בהובלת ארה"ב אל מול יוזמת "החגורה והדרך" השאפתנית של ממשלת סין, המבקשת לכונן "דרך משי" מודרנית. החיבור בין המזרח למערב הוא היהלום שבכתר הסחר העולמי. מי שישלוט בנתיבים המחברים את המזרח עתיר המשאבים עם המערב עתיר ההון, יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על מערכת הסחר העולמית.
ישראל נמצאת בלב האזור הקריטי הזה. רצועת החוף הישראלית לים התיכון מהווה נכס גיאו־אסטרטגי בעל חשיבות עולמית. תוכנית ה־IMEC האמריקנית, שהוצגה בכנס מדינות G20 ערב 7 באוקטובר, מעניקה לישראל תפקיד משמעותי בהרבה מאשר עוד מדינה על הדרך: היא השער בין המזרח למערב.
מרכזיותה של ישראל במיזם החדשני לא מוצאת חן בעיני כולם, ויש מי שפועלת כדי לשנות את התוואי כך שיעקוף את ישראל. טורקיה, בתמיכת צרפת, מפעילה לחצים רבים להסיט את נתיב המסדרון מירדן צפונה ולהגיע אל הים התיכון דרך סוריה ולבנון. בכך מנסה טורקיה להשיג שתי ציפורים במכה אחת: גם לפגוע בישראל וגם להגדיל את השפעתה על המיזם, אם באמצעות מדינות חסות ואם באמצעות קירובו אליה מבחינה גיאוגרפית.
היוזמה הטורקית זוכה לתמיכה צרפתית, מפני שצרפת, החברה ב־G7, רואה את סוריה כאזור השפעה צרפתי בעקבות הרקע ההיסטורי של המנדט הצרפתי.
לצד היוזמה הטורקית להוצאתה של ישראל מהנתיב, מתהווה יוזמה אלטרנטיבית נוספת בהובלת סעודיה ומצרים, המכונה "גשר הזהב". יוזמה זו שואפת לבנות גשר המחבר בין סעודיה למצרים במצרי טיראן מעל הים האדום. הגשר עתיד להיקרא "גשר המלך סלמאן". במאי האחרון הכריז שר התחבורה המצרי כי תכנון הגשר הושלם, והוא מוכן ליישום בכל זמן.
לנוכח היוזמות האזוריות לדחוק את ישראל מהיוזמה הבינלאומית של מסדרון ה־IMEC, ישראל מוכרחה לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שהנתיב אכן יעבור דרכה, כמתוכנן. מעבר למסילות רכבת ולכבישים מהירים, פרויקט מעין זה דורש אקו־סיסטם מגוון של תשתיות, טכנולוגיה, שירותים ומתחמי תיירות עסקית שיכולים להיות מנוף פיתוח חסר תקדים, שיהפוך את ישראל לצומת סחר ולהאב כלכלי בינלאומי. לצד הפיתוח המקומי, תפקיד כזה במערכת הסחר העולמית ישפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל ויחזק את השפעתה באזור.
לארה"ב, מובילת היוזמה, יש אינטרס להבטיח שישראל תישאר השער של נתיב הסחר למערב, מכיוון שישראל היא המדינה היציבה ביותר באזור - מרכיב קריטי בהצלחתו של המיזם. במלחמה האחרונה הצליחה ישראל לעמוד מול שבע חזיתות ולהמשיך לשמור על יציבות וצמיחה. לעומתה, סוריה ולבנון, שמועמדות לרשת את תפקידה בנתיב, נתונות למחלוקות פנימיות המשתקות את תפקודן המדיני. כמו כן, בעוד סעודיה ומצרים חיזקו את קשריהן ובריתותיהן עם סין, ואף הצטרפו כחברות לארגון BRICS האנטי־מערבי - ישראל נשארה נאמנה לארה"ב, והוכיחה שהיא השותפה הטובה ביותר להצלחת פרויקט ה־IMEC.
הכותב הוא חוקר בפורום שילה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו