"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן עתידים להיגאל" כתוב במקורות. בדברי הימים האלה הפסוק נולד מחדש, ואפשר ליצור פרפרזה רלוונטית על הכתובים.
בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למחזה שלא היינו מורגלים אליו: נשים דתיות, במטפחות צבעוניות על ראשיהן ו"בובו" בגדלים שונים, ניצבות יום אחרי יום בוועדת החוץ והביטחון ומשמיעות את קולן נגד "חוק האי־גיוס".
זה לא שאנחנו לא רגילים לראות נשים דתיות במרחב הציבורי. את זה אנחנו מכירים.
מה שחדש, חזק ומרענן במאבק הזה הוא לראות נשים בעלות שייכות זהותית ומחנאית מובהקת, בשר מבשרה של הציונות הדתית, בשר מבשרה של הממשלה הנוכחית, שבוחרות באומץ לשים את האינטרס הלאומי מעל זה המחנאי. נשים שמבקרות את נציגי הציבור שלהן, שאומרות להם שהם התבלבלו, שדורשות מהם לעצור ולחשב מסלול מחדש.
מה שחדש הוא שהנשים הללו מבקשות משלוחיהן להתייחס ל"מה" ולא ל"מי", ולהעמיד שיקולי ביטחון, שרידות וחוסן לאומי לפני השיקולים הפוליטיים.
והדרישה הזו, הקול הזה, הם שיבוש שמגיח ממקום שאיש לא ציפה לו. שיבוש שנהוג לקרוא לו "חדשנות משבשת". חידוש מפתיע, לא צפוי, שבכוחו לשבר הרים ולייצר מציאות חדשה ושונה בתכלית מזו הקיימת. זה מה שמפחיד כל כך את הקואליציה במאבק הזה, ועל כן המאבק מותקף בצורה יוצאת דופן.
מפגינים חרדים מחוץ ליום החשיפה לצה״ל \ ללא קרדיט (ארכיון)
כשההתנגדות מגיעה ממקום צפוי - נגיד מאזורי החיוג של יאיר גולן, לפיד וחבריהם לאופוזיציה - קל מאוד לטאטא את הסוגיה המהותית הצידה ולפתור אותה בכך שכל עניינם הוא הפלת ממשלת ימין. שהכל פוזיציה. שהם היו מוכנים לתת לחרדים יותר, ועוד ייתנו.
אבל מה תעשה הממשלה עם חבורת הנשים הללו, היסודיות, הלא מתעייפות, בשר מבשרה של הממשלה הזו, של הציונות הדתית, שמתנגדות למהלך הממשלתי?
איך נפטור עצמנו מזעקתן, הם אומרים לעצמם, ולאן נוליך את הבושה?
נלך להן על הראש. נוציא אותן רגשניות והיסטריות. נהפוך אותן לחשודות מיידיות, לחוד החנית של קונספירציה סמולנית. נספר שכשהן אומרות שהן בעד גיוס לכל - לא לזה הן מתכוונות. הן רק "אידיוטיות שימושיות". נציע באדיבותנו להציל אותן מהנאיביות של עצמן.
מה שהקמפיין המכוער הזה לא מביא בחשבון הוא שאין כוח שיעצור את הנשים הללו מלעשות את הדבר הנכון מבחינתן למען המדינה שהן אוהבות כל כך, ואשר בה הן מושקעות עד קצה המטפחת שעל ראשן.
אין דבר שיכול לעמוד מול הנחישות הזו שהן מפגינות, נחישות שעשויה פלדה ומשי.
אין דבר שיכול לעמוד מול מי שעמדו בעשרות שעות של צירי לחץ בחדרי לידה, שבילו מאות שעות בנדנוד עריסה של ילד חולה, שהרגיעו פחד מחלום בלהות, שבילו בגני שעשועים, באסיפות הורים, במסיבות סיום; שלא ישנו מאות לילות במלחמה האחרונה, שעברו לגור בתוך ספר תהילים בשנתיים האחרונות, שהקימו חמ"לים, שגייסו כסף, שבישלו, שכיבסו, ושבגדול - חוץ מלהיכנס עם נשק ארוך לתוך חאן יונס ולהחליף את הבנים שלהן בלחימה, הן עשו הכל במלחמה הזו.
אין דבר שיכול לעמוד מול שכלן הישר והבהירות המוסרית, שמבקשת להעיף מהשולחן קומבינות והסדרים שעבדו עד כה ושמסכנים את ביטחון מדינת ישראל. לא דיונים מתישים בוועדה, לא ניסוחים משפטיים מפותלים, לא מילים רעות. לא כוחות.
באקלים חברתי ופוליטי שאין בו תמריצים לביקורת עצמית תוך־מחנאית כדאי לשים לב לעוצמה שטמונה בביקורת מבית, שעניינה הבטחת קיומו, שגשוגו ושלמותו של הבית, על יושביו כולם.
הכותבת היא מילואימניקית, מומחית לחדשנות ציבורית, חברת הנהגת "הרבעון הרביעי", ציונית־דתית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו