"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

את קולם של הכורדים איש אינו שומע

כשצבא סוריה ינסה להיכנס לערים וליישובים הכורדיים, ולא רק לשדות הנפט ולאזורי המדבר, אפשר שהוא ייתקל בהתנגדות כורדית עזה ונחושה • הסיפור הכורדי לא תם

,עודכן
0השמעה
כוחותיו של א-שרע מגיעים לאזור עימות עם הכורדים, צילום: אי.אף.פי

אחרי שטבח בבני העדה העלאווית ובדרוזים, התפנה נשיא סוריה, אחמד א־שרע,לטפל גם בבני המיעוט הכורדישנותרו המכשול היחיד בדרך לכינונה של המדינה האסלאמית של סוריה. מדינה הזוכה לחיבוק חם מן העולם ובמיוחד מצד ארה"ב, אך רודפת עד חורמה את מיעוטיה. החוקה הסורית החדשה שאימץ א־שרע רק לאחרונה קובעת אמנם חופש פולחן לבני כל הדתות, אבל מבחינת א־שרע, עלאווים ודרוזים הם בכלל כופרים שדינם על פי האסלאם מוות. ואילו הכורדים הם מיעוט אתני המאיים על אחדותה ועל שלמותה הטריטוריאלית של סוריה, ולכן א־שרע מציע להם כניעה או מוות.

קשה לצפייה: הזוועות נגד הכורדים בסוריה נחשפות // רשתות ערביות

לאורך העשור האחרון קיימו הכורדים ממשל אוטונומי במרחב המחיה שלהם בצפון־מזרח סוריה. לראשונה הם נהנו מזכויות אזרח ששללה מהם בעבר המדינה הסורית, כמו גם מיציבות ומביטחון כלכלי. כל זה התאפשר בזכות חסות שפרסה עליהם ארה"ב.

לא מדובר היה במתנת חינם שהעניקה וושינגטון לכורדים, אלא בתמורה ראויה לסיוע שהללו הגישו לארה"ב במלחמתה בדאעש. היו אלו הכורדים, ולא מדינה אחרת במזרח התיכון, שנלחמו על הקרקע את מלחמתה של ארה"ב בדאעש, שעה שאחמד א־שרע (אז אבו מוחמד אל־ג'ולאני) השתייך בכלל למחנה הג'יהאד וראה בארה"ב אויב.

אבל הכורדים עשו את שלהם, וכעת אין בהם צורך. ואילו האמריקנים מצאו ידידים חדשים שיבטיחו את המשך זרימת הנפט משדות הנפט בצפון סוריה. מדובר באחמד א־שרע ובנותן החסות שלו, נשיא טורקיה ארדואן. זה האחרון רואה בכורדים איום קיומי, שכן הוא חושש שאותה תחושת זהות לאומית כורדית תזלוג מסוריה אל תוככי טורקיה, שבה כרבע מן התושבים הם כורדים. מיותר לציין שהממשלה הטורקית מתכחשת לזכויותיהם הלאומיות של תושביה הכורדים, רודפת אותם, ואפילו הורגת בהם.

במזרח התיכון חיים יותר מ־30 מיליון כורדים במרחב המשתרע מרמות איראן, דרך עיראק וסוריה וכלה בטורקיה. מדובר בעם בעל עבר, מורשת היסטורית ותרבותית, וגם זהות לאומית שאין להתכחש לה. אבל הקהילה הבינלאומית מסרבת להכיר בכורדים כעם ולהעניק להם זכויות לאומיות או מדינה, ואילו מדינות האזור, ובראשן טורקיה, איראן ואף עיראק, מדכאות אותם. בעשורים האחרונים לאחר כיבוש עיראק בידי ארה"ב ופרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, הרימו הכורדים ראש ואף קידמו ממשל עצמי כורדי בעיראק ובסוריה, אבל עתה נראה שנסתם הגולל על תקוותם לעצמאות, ודינם לשוב להפוך לאזרחים דרג ב' במדינות שבהן הם חיים.

את העולם זה לא מעניין, הוא מפנה את האנרגיה שלו לניגוח ישראל בשאלה הפלסטינית. וכך הצביעות חוגגת, לא לכורדים וכן לפלסטינים, והכורדים מופקרים לגורלם.

ישראל עוקבת שנים רבות באהדה אחר מאבק ההישרדות של הכורדים ואף סייעה להם, למשל במלחמתם בעיראק של סדאם חוסיין. אבל הכורדים רחוקים מגבולנו ולישראל בעיות אחרות, דחופות יותר.

מה שחשוב הוא כמובן העמדה האמריקנית, שמונעת מאינטרסים המחייבים כיום, לדעת וושינגטון, לחבק את א־שרע ואת ארדואן ולהפקיר את הכורדים לגורלם.

הכורדים מגלים את מה שאנו יודעים זה מכבר: רק החזק שורד באזורנו. למרבה הצער, הם כשלו במאמציהם לאורך השנים לאחד שורות ולהתגבר על הפיצול והפלגנות

הכורדים מגלים את מה שאנו יודעים זה מכבר: רק החזק שורד באזורנו. למרבה הצער, הם כשלו במאמציהם לאורך השנים לאחד שורות ולהתגבר על הפיצול והפלגנות. אבל עדיין לא הכל אבוד. כשצבא סוריה ינסה להיכנס לערים וליישובים הכורדיים, ולא רק לשדות הנפט ולאזורי המדבר הריקים מאדם, אפשר שהוא ייתקל בהתנגדות כורדית עזה ונחושה מכפי שראינו עד כה.

הסיפור הכורדי לא תם, וגם אם הפעם ייכשלו בניסיונם לקדם זהות ועצמאות, הרי הסוגיה הכורדית תוסיף לרחוש מתחת לפני השטח כגחלים לוחשות שמחכות להתלקח בהזדמנות הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר