איחוד המפלגות הערביות יפיל את גוש "רק לא ביבי"

ההכרזה על איחוד כלל המפלגות הערביות (חד"ש־תע"ל, רע"מ ובל"ד) והקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, תשפיע משמעותית על המערכת הפוליטית הישראלית, הנמצאת במצב של קיטוב פנימי בחברה היהודית בעידן של פוסט טבח 7 באוקטובר ומלחמת התקומה.

ראשי המפלגות הערביות, שכאמור מסוכסכים בינם לבין עצמם, מנסים להציג את האיחוד כתגובה לאוזלת ידה של מדינת ישראל להילחם בפשע הגואה בחברה הערבית, כמובן תוך אי־קבלת אחריות והתעלמות מובהקת מכך שייתכן כי הבעיה היא החברה הערבית עצמה. אולם ייתכן שהאינטרס של כלל ראשי המפלגות הערביות הוא ההבנה שיחדיו הם פשוט משיגים כוח אלקטורלי רב יותר, ושהאיחוד מצליח להעלות את שיעור ההצבעה במגזר הערבי בצורה משמעותית.

בפעם האחרונה שהיה איחוד של המפלגות הערביות, בבחירות 2020, הצליחה הרשימה המשותפת לזכות ב־15 מנדטים ולהעלות את שיעור ההצבעה במגזר הערבי ל־65%, אולם בבחירות 2021, כאשר האיחוד התפרק, צנחו המפלגות הערביות ל־10 מנדטים בלבד בעקבות ירידה חדה בשיעור ההצבעה בקרב המגזר הערבי ל־45% בלבד.

אחת ההשלכות של האיחוד תהיה בוודאי הקצנת ההתבטאויות של ראשי המפלגות הערביות, שממשיכים להתבטא בארסיות נגד מדינת ישראל ומלחמתה הצודקת בפלסטינים. בעוד יו"ר רע"מ מנסור עבאס כבר הדביק את הפער מחבריו לרשימה המשותפת בהצהרותיו מעוררות המחלוקת, הרי אצל חבריו לרשימה המשותפת מדובר במשנה סדורה.

יו"ר חד"ש איימן עודה טוען שמדינת ישראל אשמה בביצוע טבח והרעבה בעזה, ואף בירך על שחרור מחבלי חמאס במסגרת עסקת החטופים; יו"ר תע"ל אחמד טיבי מכנה את חיילי צה"ל "רוצחים במדים" ו"קלגסים"; ויו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה מכנה חיסול מחבלים "טבח של חפים מפשע". את אמירותיו המקוממות של ח"כ עופר כסיף מחד"ש, שבין היתר תמך בתביעה הבזויה נגד ישראל בבית הדין בהאג - ובזכות כמה חברי כנסת מגוש מתנגדי נתניהו שנמנעו בהצבעה להדחתו (ובהם בני גנץ ויאיר לפיד) - נותר חבר כנסת ולא הודח, עדיף שלא להזכיר.

בעוד הרשימה הערבית המשותפת צפויה, כאמור, להיות קיצונית מאי־פעם, הקמתה תוביל לשינוי משמעותי במאזן הכוחות בכנסת.

בהסתמך על ניסיון העבר, איחוד המפלגות הערביות יביא לעלייה משמעותית בשיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי. במצב שבו המפלגות הערביות רצות בנפרד, על פי רוב הסקרים הן צפויות לזכות ב־10 מנדטים, לעומת 59 לגוש מתנגדי נתניהו ו־51 לגוש נתניהו. אולם בהנחה שהמערכת הפוליטית תישאר באותה חלוקה מפלגתית, וכמעט 10% מהקולות המצביעים היהודיים עשויים להיזרק לפח בגלל הצבעה למפלגות שנכון להיום כנראה לא יעברו את אחוז החסימה (ציונות דתית, כחול לבן והמילואימניקים) - האיחוד צפוי להניב לרשימה הערבית המשותפת 16 מנדטים. במצב זה גוש "רק לא ביבי" צפוי לרדת ל־55 מנדטים לעומת 49 לגוש נתניהו, תרחיש שקובר סופית את הקמתה של ממשלת גוש מתנגדי נתניהו ללא צורך בתמיכת הרשימה המשותפת.

לסיכום, אין כל ספק שאיחוד מחדש של המפלגות הערביות עשוי להוביל למשבר פוליטי חסר תקדים אם שום גוש לא יוכל להקים ממשלה. במקום שנחזור לעידן חוסר היציבות הפוליטית, שבו מדינת ישראל הלכה לחמש מערכות בחירות בשלוש שנים וחצי עד שהושגה הכרעה, וניתן לסוכני הכאוס של הרשימה המשותפת לשתק את המערכת הפוליטית הישראלית - אפשר לנצל את הזדמנות הפז ולהקים סוף־סוף ממשלת אחדות לאומית ציונית־ממלכתית שעם ישראל כה זקוק לה, כזו שתוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים הפנימיים והחיצוניים של מדינת היהודים. אם חזרתה של הרשימה הערבית המשותפת תגרום לכך - הרי זה מבורך!

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS).מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"