בין שדה הקרב ל-AI: שנת 2025 שינתה אותנו - ואנחנו לא נתגעגע
המלחמה, ההסתה, השסע שהעמיק, הפיגועים, חוסר לקיחת האחריות ויוקר המחיה מוכיחים עד כמה השנה הזו הייתה מאתגרת • לא בכדי השבועון "טיים", שמדי שנה בגיליון האחרון של דצמבר בוחר את איש השנה של אותה שנה, בחר השנה לא באיש או באישה אלא בבינה המלאכותית • נותר לנו רק לקבל בסבר פנים יפות את 2026 ולייחל שבסיומה נחזיק בשולי גלימתה ונשמח אם תישאר
שנת 2025 מתקרבת לדלת היציאה. מחר בחצות (רביעי), ניפרד ממנה מבלי להתגעגע. זו לא שנה שנאחז בשולי גלימתה ונבקש ממנה להישאר.
המלחמה נמשכה ועשרות חיילים, שיצאו להילחם על ביטחון המדינה, לא חזרו. ההסתה נמשכה והשסע העמיק. פיגועים גבו חיים של חפים מפשע, שנרצחו רק בשל יהדותם וישראליותם. ממשלת ישראל עדיין מסרבת לקבל אחריות לטבח 7 באוקטובר, והתברר שמתוך לשכת ראש הממשלה, בזמן המלחמה, דבררו את האינטרסים של ממשלת קטאר, מממנת הטבח. יוקר המחיה מרקיע שחקים. רבים עדיין לא שבו לבתיהם. עשרות אלפי חיילים ואזרחים מתמודדים עם הפציעות הנראות והבלתי נראות.
קל להיתפס לשלילי ולמנות את מחדלי השנה שחלפה. לכאורה הכי פשוט - כי הרשימה כה ארוכה, שהטור נכתב מעצמו. אבל בישראל לא מחפשים את הקל והפשוט אם אפשר להיות מורכבים. אז אנסה לחפש את החיובי.
נקודת אור בוהקת היתה החזרת 20 החטופים החיים, לאחר יותר משנתיים. השמחה שפרצה סימלה את הישראליות במיטבה. את האחדות. עין לא נותרה יבשה למראה החטופים שחזרו הביתה למשפחותיהם. נתפלל שעוד לפני תום השנה יוחזר ויובא רן גואילי לקבר ישראל.
אמנם יוקר המחיה הפך לנטל אמיתי, אך מנגד הכלכלה מתאוששת. לקראת סוף השנה נתבשרנו על אקזיטים מסחררים בהייטק. מיליארדים של דולרים שיגיעו לכאן. נוסף על כך, חברת ההייטק הגדולה בעולם, אינבידיה, החליטה למקם את הסניף השני בגודלו לארה"ב - דווקא בישראל, בקריית טבעון שבגליל התחתון.
אלפי מקומות עבודה בהשקעה של מיליארדים. ואם עוסקים בכלכלה נציין שהדולר נחלש, ולישראלי הנופש בחו"ל נהיה זול יותר וזה מאפשר לנשום קצת אוויר בחופשות קצרות או ארוכות. הצפי הוא שהשקל ימשיך להתחזק. בשורה טובה לנופשים, פחות ליצואנים.
רמה חדשה
ואי אפשר להתעלם מהדבר המרכזי שחדר לחיינו בעוצמה רבה השנה - ה־AI . מרגע שנחשפנו ליצור הזה, שלעיתים עושה עבורנו דברים שלא העלינו בדעתנו שניתן לעשות - חיפושים מרתקים, מסמכים נידחים, כתיבת שירים ומאמרים ומה לא - הוא הפך לחלק מהיום־יום שלנו. אני מכירה אנשי עסקים, אשר עובדים בעיקר עם חו"ל, שכתיבת המסמכים שלהם באנגלית ללקוחות שמעבר לים עברה לידי הבינה המלאכותית, שגם שואלת אותם באיזו רמה לכתוב - גבוהה, בינונית או נמוכה.
האמת? זה קצת מפחיד. רמת יכולת ניתוח הסיטואציה, מהירות התגובה, מעלה חששות לעתיד מכמות הידע המצטבר שהחברות, שמפעילות אותה בינה, אוספות על האנושות כולה. יש, כמובן, החוששים מהתייתרות עובדים במקצועות מסוימים שיעברו בלעדית לידי הבינה המלאכותית, שבקרוב גם ימציאו לה שמות חמודים ויאנישו אותה.
לא בכדי השבועון "טיים", שמדי שנה בגיליון האחרון של דצמבר בוחר את איש השנה של אותה שנה, בחר השנה לא באיש או באישה אלא בבינה המלאכותית. נותר לנו רק לקבל בסבר פנים יפות את 2026 ולייחל שבסיומה נחזיק בשולי גלימתה ונשמח אם תישאר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו