באמצע חודש נובמבר האחרון חגג יו"ר הרש"פ אבו מאזן את יום הולדתו ה-90, ובינואר הקרוב הוא יחגוג 21 שנים מאז נבחר לתפקיד לאחר מותו של ערפאת. רבים שואלים את עצמם מה יקרה ביום שאחרי לכתו של המנהיג הפלשתיני הישיש. לא מן הנמנע שמותו יבעיר את יהודה ושומרון כחלק ממאבקי הירושה על עתיד ההנהגה הפלשתינית בגדה.
בעוד ברצועת עזה המטרה המרכזית של ישראל היא פירוק חמאס מנשקו ופירוז השטח, כמובן לצד השבת גופתו של החלל החטוף רן גואילי, בעוד בממשל האמריקני שואפים להתקדם לקראת הקמתה של ממשלת טכנוקרטים שתנהל את חיי היום-יום של הפלשתינים ברצועה - חשוב לזכור שיהודה ושומרון נותרה אתגר ביטחוני משמעותי למדינת ישראל.
בממשל האמריקני אכן חוששים ממצב של קריסת הרשות הפלשתינית, ולכן שואפים לקדם שם רפורמות אגרסיביות כחלק ממהלך של יצירת אופק מדיני לשאלה הפלשתינית, בעוד בבירות ערביות רואים בה תנאי חשוב להרחבת הסכמי אברהם. אולם כאשר מסתכלים על דעת הקהל הפלשתינית בגדה המערבית, נראה שהדרך לשינוי חיובי שם עדיין ארוכה מאוד.
סקרים שבוצעו מאז פרוץ המלחמה על ידי המרכז הפלשתיני למחקרי מדיניות וסקרים PCPSR, בהובלת פרופ' חליל שקאקי, מראים לנו תמונה ברורה לגבי עמדתה של החברה הפלשתינית בגדה. נכון לסקר האחרון (אוקטובר 2025), רוב של 59% מהפלשתינים בגדה סבורים שההחלטה של חמאס לפתוח במתקפת 7 באוקטובר 2023 היתה החלטה נכונה. נתון זה מהווה ירידה לעומת הסקר הראשון שנערך לאחר הטבח מדצמבר 2023, שהצביע על 82% תמיכה.
הדפוס הזה של ירידה בתמיכה במאבק המזוין חל גם כאשר נשאלת השאלה מהי הדרך היעילה עבור העם הפלשתיני למימוש שאיפותיו הלאומיות. בעוד בדצמבר 2023 סברו 68% מהפלשתינים בגדה שהמאבק המזוין הוא האמצעי המועדף, לעומת 18% שהעדיפו את שולחן המשא ומתן, באוקטובר 2025 הנתונים היו 43% ו-37%, בהתאמה.
ניתן לחשוב שהירידה בתמיכה במאבק המזוין נובעת מכך שהפלשתינים בגדה הופכים להיות עם שוחר שלום, אולם המשך התמיכה בחמאס על פני פת"ח רק מחזק את הטענה שהאתוס הפלשתיני בדמות השמדת מדינת ישראל לא השתנה.
עוד סקר, שנערך בספטמבר 2023, זמן קצר לפני הטבח, הראה כי אם יתקיימו בחירות לפרלמנט הפלשתיני יזכה פת"ח ב-54% לעומת 32% לחמאס. נכון לאוקטובר 2025 צפוי לחול מהפך, כאשר חמאס יזכה ב-53% לעומת 38% בלבד לפת"ח. כל זה בעוד ברצועת עזה כמעט לא השתנו יחסי הכוחות בין חמאס לפת"ח.
נכון לסקר של אוקטובר 2025, חמאס זוכה ב-51% תמיכה לעומת 33% לפת"ח, בעוד בספטמבר 2023 הנתון היה 52% לחמאס ו-38% לפת"ח. כך שנראה כי הירידה בתמיכה במאבק המזוין ובטבח 7 באוקטובר מקורה בחשש מהתגובה הישראלית נגד אלו אשר קוראים להשמידה, בעוד חורבותיה של רצועת עזה מהוות לקח מר עבורם.
לסיכום, בעוד רצועת עזה למעשה כמעט נחרבה כולה יחד עם מרבית יכולותיו הצבאיות של חמאס, האתגר הפלשתיני הבא צפוי להגיע מכיוון יהודה ושומרון. שם צמח דור שלא חווה את מבצע חומת מגן בשנת 2002. עימות מול הפלשתינים בגדה עלול לגלוש חלילה גם לערביי ישראל, שברשותם מצויים מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים אשר עלולים להיות מופנים כלפי יהודים ביום פקודה. במצב זה עלולים לחזור המראות שחוו תושבי הדרום היהודים ב-7 באוקטובר גם ביישובים יהודיים בצפון הארץ ובמרכזה.
עמדותיהם של הפלשתינים בגדה ממחישות היטב מול מי ניצבת מדינת ישראל, ובעיקר - מי צפויה להיות ההנהגה העתידית שם ביום שאחרי לכתו של אבו מאזן. לכן חשוב להיערך בהתאם.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו