בין חג החנוכה לחג המכבים - הנס האמיתי הוא הגבורה הישראלית האנושית

חג החנוכה, או חג המכבים - ומייד נראה שזו לא סתם סמנטיקה - הוא מנקודות המפגש המרתקות ביותר בין המסורת הדתית לבין הציונות כתנועה לאומית מודרנית. בראשית הציונות היה ניתן למצוא ויכוחים של ממש על משמעותו ותכניו של החג, כאילו שנדרשה הכרעה כביכול בין שתי גישות.

מכיוונה של המסורת הדתית, נראה שבמוקד החג עומד המאבק היהודי בגזירות הדתיות שהטילו היוונים. וכשמכניסים לתמונה את סיעת המתייוונים הקיצוניים, מתווסף גם ממד מובהק של מלחמת אחים. מן הדיון התלמודי על מקור החג עולה בבירור שהוא נקבע לדורות בשל נס פך השמן וחידוש עבודת המקדש, בעוד הניצחון הצבאי כמעט שלא מוזכר.

כאשר בתפילת "על הניסים" מצוין הניצחון הצבאי, הדגש הוא על כך שהושג בעזרת האל. גם הרמב"ם המציין את העצמאות - "וחזרה מלכות לישראל... עד החורבן השני" - מדגיש את הניצחון נגד גזירות הדת ואת נס פך השמן.

עם עלייתה של התנועה הציונית, לעומת זאת, התרחבה המגמה להעניק לחנוכה פירוש מחודש, ואף לרוקן אותו מתוכנו הדתי המובהק. בלשונו של ההיסטוריון בן־ציון דינור, לימים שר החינוך: "חג החנוכה היה לחג החשמונאים". מהמסורת הדתית נלקחו המילים "על הניסים ועל הנפלאות" המיוחסות כמובן לאל עצמו, אבל בשיר המפורסם הן הפכו ל"על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים".

הדוגמה הבולטת ביותר היא בשיר "אנו נושאים לפידים" של אהרן זאב, ובו השורה המפורסמת "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו". הנס העל־טבעי מהחג המסורתי נעלם, וליתר דיוק הועלם, ואת מעשי האל המותירים את המכבים בעמדה פסיבית יחסית החליפו המכבים הגיבורים, היוזמים, שאנחנו כיום ממשיכיהם.

האם יש הכרח להכריע בין שתי גישות, או שמא ניתן לשלב ביניהן, כאשר כל פרט וקבוצה רשאים להעניק לכל אחד מרכיבי החג את הדגשים הנראים בעיניו.

במסורת הדתית מפורסמת השאלה מדוע בכלל אנחנו מדליקים שמונה נרות – שהרי נס פך השמן התקיים למעשה רק שבעה ימים. פך השמן שנמצא הספיק ליום אחד, ומכאן שהנס עצמו התרחש בשבעת הימים הבאים בלבד. מגוון רחב של תשובות ניתנו לשאלה זו, והמכנה המשותף לרובן נובע מהניסיון המסורתי להבהיר מדוע בכל אופן מדובר בנס שנמשך שמונה ימים.

אולם יש בנמצא גם תשובה אחרת. רבי מנחם בן שלמה המאירי (1316-1249) כתב כך בהתייחסו לשאלה שהעסיקה דורות: "ולילה הראשון שלא היה שם נס השמן מברכין על הגאולה ועל הודאת מציאת הפך". במשפט הממצה של המאירי משתקף השילוב הראוי בין גישות מנוגדות לכאורה.

אכן, על נס פך השמן מדליקים רק שבעה נרות, אבל את הנר הראשון אנחנו מדליקים "על הגאולה", היינו על הניצחון הצבאי הלאומי של המכבים על היוונים. אבל אפשר ללמוד עוד משהו - ההודיה על מציאת הפך. לנו נראה שרק נס על־טבעי מובהק הוא נס, ואנחנו שוכחים את הניסים הרגילים, הטבעיים, שמתרחשים סביבנו ללא הרף. גם עצם מציאת פך השמן היחיד היה מעין נס ולא דבר מובן מאליו כאילו היה ברור שיימצא.

בחג החנוכה-חג המכבים ראוי שנתבונן סביבנו ולא נקבל כל דבר כמובן מאליו. חלק ממה שקורה וקרה מאז תחילת המלחמה הוא בגדר נס, לאו דווקא על־טבעי אבל נס, גם אם אנחנו מבצעיו.

נקודת הפתיחה היתה הקשה ביותר מאז הקמת מדינת ישראל וגבתה מאיתנו מחיר נורא. מאז, מצבה האסטרטגי של ישראל השתנה מן היסוד לטובה. מבצע הביפרים ומבצע עם כלביא הם דוגמאות לכך שמתרחשים סביבנו וגם בפעולותינו שלנו ניסים. חג שמח.