בין מודיעין להטעיה: מה ידע שב"כ לפני 7 באוקטובר, ומה לא

סימנים מעידים בליל 6 באוקטובר העלו חשד למתקפה מתקרבת • טענות להטעיה מצד חמאס מציבות סימני שאלה קשים סביב קבלת ההחלטות בארגון • ועדת חקירה תידרש לבדוק אם שב"כ היה חלק ממחדל רחב יותר

ועדת חקירה תידרש לבדוק אם שב"כ היה חלק ממחדל רחב יותר. בית שרוף בבארי. צילום: משה שי

בזמן שתעלומת מחדל 7 באוקטובר ממשיכה להעסיק את הציבור הישראלי, צצות ועולות ידיעות בנוגע למעורבות שב"כ בכל הנוגע לתקופה שלפני המתקפה, כולל בנוגע לליל 6 באוקטובר 2023 שבו החלו להתגלות סימנים מעידים (ובהם הפעלתם של עשרות הסימים המפורסמים) ברצועת עזה כי חמאס עומד לפתוח במתקפה. העובדה שכמה מבכירי שב"כ באותה העת מסרבים בתוקף להופיע לחקירה בפני מבקר המדינה רק העצימה את הביקורת על אותם בכירי הארגון, ובראשם ראש השירות היוצא רונן בר, על כך שלא עלה בידם לספק התרעה על המתקפה כדי לסכלה.

רבות השמועות על מה שאירע טרם מתקפת חמאס בהתייחס למעורבותו של שב"כ. כך, למשל, בציוץ שפרסמה ח"כ טלי גוטליב, הידועה בביקורתה השנויה במחלוקת על שב"כ, היא אף תיארה מפגש בין נציגו של ראש מרחב דרום של שב"כ באותה העת, המכונה "אוסקר", לבין בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, עז א־דין אל־חדאד (שכיום מכהן כראש הזרוע הצבאית של חמאס). בתיאורה של גוטליב היא למעשה רומזת על כך שחמאס השתמש ב"הטעיה" (Deception), שפירושה המקצועי הוא פעולת גרימת אמונה בגרסה שקרית של המציאות. מדובר בשיטה נפוצה בתעשיית המודיעין ובפוליטיקה העולמית.

כדי להסביר את המונח "הטעיה" בהקשר של מתקפת 7 באוקטובר 2023, הבא נשתמש בדוגמה שפרסמה ח"כ גוטליב, שכאמור בזמן כתיבת שורות אלו אין לה כל ביסוס רשמי. ההיסטוריה לימדה אותנו שגם בעיתות של עימות בין שני צדדים, עדיין יש קשר בלתי פורמלי ביניהם. כך, למשל, על פניו יכול היה להיות קשר בלתי פורמלי בין ישראל (באמצעות שב"כ) לבין ארגון הטרור חמאס.

הבא נניח שבעקבות גילוי הסימנים המעידים הנחה לכאורה ראש שב"כ רונן בר את אנשיו לבדוק את פשר אותם סימנים מעידים מרצועת עזה, ובהם הפעלתם של עשרות הסימים, שעוררו את החשד כי משהו מתרחש בארגון חמאס, ושייתכן שהוא עומד לצאת למתקפה נגד ישראל. הרי על פניו קשה להניח שבצד הישראלי, שברשותו שלל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועוד אמצעים נוספים, לא הבחינו במתרחש ברצועה עזה כאשר חמאס התכונן למתקפה והכין את אלפי אנשיו לשעת השי"ן. ונניח שלצורך הדוגמה, על פניו, כחלק מהבדיקות שנעשו בשב"כ הוחלט לקיים פגישה בין גורם בשב"כ שהיה אחראי על הקשר הבלתי פורמלי עם ארגון חמאס לבין בכיר ארגון הטרור עז א־דין אל־חדאד, שבאותו הזמן ידע כמובן על המתקפה אשר עומדת לצאת לפועל. כך שבעוד מטרתו של נציג שב"כ היתה לברר אם כוונתו של חמאס היא לפתוח במתקפה נגד ישראל, מטרתו של אל־חדאד היתה להטעות את בן שיחו ולגרום לו לחשוב שלחמאס אין כוונה לפתוח במתקפה, וכי אותם סימנים מעידים שקלטו בישראל הם חלק מתרגיל שמבצע חמאס מעת לעת. אם אכן מקרה זה התרחש במציאות, אכן מדובר במקרה קלאסי של "הטעיה", כאשר בחמאס הצליחו להונות את בכירי שב"כ לחשוב בעקבות הפגישה שפניו של חמאס אינן למתקפה.

נוסף על המחדל של אמ"ן, שללא ספק נכשל בלספק התרעה מודיעינית טרם מתקפת חמאס, לא מן הנמנע שגם לשב"כ היה תפקיד מרכזי במחדל 7 באוקטובר

את התשובה לשאלה אם ייתכן שאכן בחמאס ביצעו סוג של "הטעיה" לשב"כ, תצטרך לבדוק ועדת חקירה ממלכתית ומקצועית שתהיה מקובלת על הציבור הישראלי. ברמת הדרג הביטחוני, נוסף על המחדל של אמ"ן, שללא ספק נכשל בלספק התרעה מודיעינית טרם מתקפת חמאס תוך התבססות על הקונספציה שארגון הטרור מורתע ממלחמה מישראל וכי בסיוע תמריצים כלכליים ניתן יהיה להשיג מולו שקט ורגיעה - לא מן הנמנע שגם לשב"כ היה תפקיד מרכזי במחדל 7 באוקטובר. חובה יהיה לבדוק את כל הכשלים שנעשו בצד הישראלי כדי שיופקו לקחים ובמטרה לצמצם את הסיכויים שמחדל שכזה לא יחזור שוב.

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר