סיפורה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלשתינים הוא מפתח להבנת הסכסוך הישראלי־פלשתיני כולו.
זהו סיפור על ארגון שקם עם כוונות טובות, והפך עם השנים למנגנון ענק שמנציח סבל, עוני ופליטות.
לאחר התחקיר שערכנו לסרט הדוקומנטרי "אונר"א" הבנתי עד כמה טרגי הסיפור של הסוכנות הזאת, שמטרותיה ההומניטריות הפכו לנשק פוליטי שהופעל גם בשדה הקרב ב־7 באוקטובר.
את אונר"א הקים האו"ם כדי לתת פתרון זמני לבעיית הפליטים שנוצרה בעקבות מלחמת העצמאות (ביניהם גם 70 אלף פליטי מלחמה יהודים מהמלחמה). היא היתה אמורה לטפל בפליטים הערבים שנמלטו מגבולות מדינת ישראל שזה עתה נולדה וליישב אותם מחדש במקומות שאליהם הגיעו. המנדט ניתן לה למשך שלוש שנים בלבד.
76 שנים חלפו, ומספר הפליטים שבהם מטפלת הסוכנות זינק מ־700 אלף ב־1949 ל־5.9 מיליון הרשומים כפליטים באונר"א כיום.
עובד אונר״א לחוקרי 504: "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי אונר״א אמצעי הגנה עבורם" \\ דובר צה"ל
אבל לא רק שאונר"א נכשלה בטיפול בבעיה שלשמה הוקמה – היא גם הפכה במרוצת השנים לעמוד השדרה של האתוס הלאומי הפלשתיני שמבוסס על חלום השיבה, כלומר סיומה של הריבונות היהודית במדינת ישראל.
הסרט "אונר"א" מבוסס על תחקיר עיתונאי וקולנועי מעמיק שנמשך שנים רבות והוא אינו עוסק בהאשמה, אלא בהבאת עובדות היסטוריות והצגתם על ידי מרואיינים מצדדים מנוגדים. הוא משרטט תמונה שבה אונר"א, במימון נדיב של מדינות המערב, הפכה לנותנת השירותים המרכזית של הפלשתינים - חינוך, בריאות, תעסוקה ורווחה - כשבבתי הספר שלה נלמדים תכנים בעלי אופי אנטישמי ואנטי־מערבי, בניגוד מוחלט לעקרון הניטרליות שסוכנות או"ם מחויבת לו.
אנחנו מראים כיצד הסוכנות שנועדה לפתור את בעיית הפליטים הפכה למנגנון שמנציח את הפליטות.
גם למדינת ישראל היתה תרומה למצב שאליו הגענו. העובדה שממשלות ישראל לדורותיהן ביקשו לשמר את אונר"א – גם כשארה"ב ניסתה לקצץ בתקציבה – היא אחת ההפתעות הגדולות שהתגלו בתחקיר. זהו ביטוי למדיניות של "קונספציית השקט", מתוך תקווה שהבעיה תיעלם מעצמה.
אבל היא לא נעלמה, היא רק התעצמה.
אונר"א כשלה במשימתה - זאת עובדה קיימת, וגם הבכירים בארגון כיום ולשעבר מודים בכך.
הקולות שעולים מהסרט אינם קוראים לביטול אונר"א מתוך נקמנות, אלא מתוך אחריות. השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו, בישראל ובעולם, היא: האם אפשר להתקדם לפתרון הסכסוך בין העמים כל עוד ארגון האו"ם, הממומן בתקציבי ענק, ממשיך לטפח אתוס של שיבת פליטי 48' וצאצאיהם לתחומי מדינת ישראל, מעשה שמבטל את עצם קיומה של מדינת ישראל? האם יש עוד מקום בעולם שבו פליטים ממלחמה והדורות הבאים אחריהם נחשבים עדיין לפליטים אחרי 77 שנים?
מאז הקמתה, כל שלוש שנים מתכנסת האסיפה הכללית של האו"ם כדי להאריך את המנדט של אונר"א, שכאמור הוא זמני. ובעוד כמה ימים יתכנסו באו"ם שוב כדי להכריע בפעם ה־24.
אם שוב תתקבל ההחלטה להאריך את פעילותה בשלוש שנים נוספות, תהיה זו הוכחה נוספת לכך שהקהילה הבינלאומית בוחרת להמשיך את האנומליה שנקראת אונר"א ומתעלמת מחלקה של אונר"א בטבח 7 באוקטובר.
אני מאמין בזכותם של שני עמים לחיות זה לצד זה. מאמין בשלום, שלום שיתקיים דרך הכרה הדדית בזכות ההגדרה העצמית.
אך כל עוד אונר"א ממשיכה להנציח את מעמד הפליטות ואת זכות השיבה - היא אינה חלק מהפתרון, אלא חלק מהבעיה.
הכותב הוא במאי וקולנוען. יוצר הסרט הדוקומנטרי "אונר"א" שזכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בפרס התחקיר הטוב ביותר וישודר בכאן 11 ב־6.12 בשעה 21:30.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו