בעוד תעמולה פלשתינית מאשימה את ישראל בטיהור אתני, סיפורם של כמעט מיליון יהודים שגורשו מארצות ערב נותר בצל. קהילות עתיקות שחיו באזור אלפי שנים נעקרו, רכושן הולאם ואזרחותן נשללה - והעולם שתק. לא נשמעו קולות מחאה בינלאומיים, לא נערכו הפגנות, ואפילו האו"ם לא גינה את הטיהור האתני המתועד הזה.
מערכת החינוך הישראלית והיהודית בתפוצות התעלמה במשך עשרות שנים מפרק היסטורי מכונן זה, והותירה דורות שלמים ללא כלים להתמודד עם הנרטיב המעוות המוצג בזירה הבינלאומית. שתיקה כפולה זו - של ישראל והקהילה הבינלאומית - יצרה חלל תודעתי מסוכן, המאפשר לתעמולת שקר לשגשג.
כבר ב־1947 הכריז חסנין הייכל, הנציג המצרי באו"ם, שאם תוקם מדינת ישראל, כל הקהילות היהודיות בארצות ערב ישלמו את המחיר במהומות ובנזק לרכוש
חצי מיליון ערבים שעזבו את ישראל במלחמת העצמאות זכו לתשומת לב עולמית ונשארו על סדר היום של האו"ם, סיפורם של 900 אלף היהודים שגורשו מארצות ערב בלתי מוכר.
הכל החל ברדיפות ובפוגרומים שהתעצמו לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל ב־29 בנובמבר 1947. בכל מדינה ערבית היו פוגרומים ופשיטות על בתי יהודים. במדינות כמו עיראק, סוריה, מצרים ולוב נשללו זכויותיהם של היהודים כאזרחים, רכושם הולאם, והם הואשמו בהיותם ציונים המשתפים פעולה עם האויב. הרדיפות הובילו לגירוש ולחיסול של הקהילות היהודיות.
כבר ב־1947 הכריז חסנין הייכל, הנציג המצרי באו"ם, שאם תוקם מדינת ישראל, כל הקהילות היהודיות בארצות ערב ישלמו את המחיר במהומות ובנזק לרכוש. נבואתו המאיימת התממשה בעידוד הליגה הערבית, שהפעילה לחץ כבד על משטרים ערביים להגביל את תנועת היהודים ולפגוע בזכויותיהם. גם במדינות רחוקות כמו מרוקו ננקטו אמצעים נגד יהודים, ושערי ההגירה לישראל נסגרו לחלוטין.
ערך הרכוש הפרטי והציבורי שנותר בארצות ערב לא נספר ולא נדון. כיום, בעקבות פעילויות מעקב ותיעוד, המשרד לשוויון חברתי מעריך אותו ב־150 מיליארד דולר, בעוד ארגונים יהודיים אחרים מדברים על 400 מיליארד דולר.
עלינו לפעול בשתי חזיתות: ראשית, שילוב יסודי של נושא הגירוש במערכת החינוך הממלכתית ובמוסדות חינוך יהודיים בעולם. שנית, הסברה בינלאומית על גירוש 900 אלף יהודים וחיסולן של קהילות רבות לאחר אלפיים שנות פעילות ויצירה, תוך פרסום המחיר הכלכלי, החברתי והרוחני של העוול הגדול. תיקון העוול הוא כפול: כלפי העולם כולו וכלפי החברה הישראלית והעולם היהודי.
בעידן של עלייה באנטישמיות ומתקפה על הלגיטימיות ההיסטורית של העם היהודי, גירוש יהודי ארצות ערב הוא דוגמה מובהקת לאנטישמיות ממוסדת. זהו שיעור היסטורי חיוני עבור הדור הצעיר ועבור כל מי שמבקש להבין את מציאות המזרח התיכון לאמיתו.
כיוזם חוק יום הגירוש וכמי ששירת בוועדת ביטון, אני מאמין שהמהלך החשוב ביותר הוא החזרת הסיפור למרכז הבמה הלאומית - לבתי הספר, לאקדמיה, לתקשורת ולעיצוב הזיכרון הציבורי.
900 אלף יהודים גורשו. ההיסטוריה הזו מכוננת, והגיעה העת שישראל תספר אותה בקול ברור, מלא וגאה.
ד"ר שמעון אוחיון הוא מנהל מרכז דהאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו