לַהֲרוֹג אֶת הַשָּׁלִיחַ

הַקֵּיסָרִים שֶׁלֹּא סָבְלוּ בְּשׂוֹרוֹת אֱמֶת

עוֹד בִּימֵי קֶדֶם הִתְקַשּׁוּ לְהִתְמוֹדֵד

לָכֵן פָּתְרוּ כָּל נַאחְס בְּנוֹהַל דֵּי מַסְרִיחַ

שֶׁתַּמְצִיתוֹ הִיא: "לַהֲרוֹג אֶת הַשָּׁלִיחַ".

מֵאָז זָרְמוּ כְּבָר נְהָרוֹת שֶׁל דָּם וּדְיוֹ

וְהַ"שְּׁלִיחִים" שֶׁמִּסְרְרוּ רַק הוֹדָעוֹת

הָפְכוּ תַּחְקִירָנִים, חוֹשְׂפִים, מוֹתְחֵי בִּיקּוֹרֶת

הַפּוֹעֲלִים לְלֹא מוֹרָא - אַנְשֵׁי תִּקְשׁוֹרֶת.

מֵאָז עַד כָּאן כְּמוֹ שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה

כִּי הָאֱמֶת לָרוֹב אֵינָהּ רַק נְעִימָה

וְכָל מִי שֶׁזּוֹעֵק: "הַמֶּלֶךְ הוּא עֵירוֹם"

נִתְקַע לִמְבוּקָּרָיו כְּעֶצֶם בַּגָּרוֹן.

לֹא, אֵין כָּאן "שְׂמֹאל־יָמִין" הֲרֵי זֶה דֵּי יָדוּעַ

גַּם פֶּלֶג וְגַם סֶגַל נִצְלָבִים קָבוּעַ.

אָז, "תִּסְמְכוּ" עַל מִי שֶׁרַק טוֹוֶה בְּלִי הֶרֶף

אֶת הַשִּׂנְאָה לָעִיתּוֹנוּת בִּשְׁתִי וָעֵרֶב.

כִּי הַחַיִּים הֵם לֹא רַק דְּבַשׁ מוּל הַמַּרְאָה

וְחוּץ מִיּוֹפִי מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ כָּל הָרַע

לָכֵן עָדִיף לִשְׁבֹּר אוֹתָהּ לִרְסִיסִים

לִסְתֹּם לָהּ אֶת הַפֶּה - וְהוֹפּ - הַכֹּל מַקְסִים.

אָז צְחוֹק בַּצַּד, אֲבָל הַמְּצִיאוּת טוֹפַחַת

וְעַל הַפֶּה הִיא מְהַדֶּקֶת עוֹד מִטְפַּּחַת

הָרְטִיּוֹת חוֹסְמוֹת אֶת שְׂדֵה הָרְאִיָּה

וְהַשָּׁלִיחַ? כְּבַר כִּמְעַט וְלֹא הָיָה.