ממילא לא היו מחסלים את הנוח'בות

השבוע אושר בכנסת בקריאה ראשונה חוק הנותן סמכות לבתי הדין הצבאיים להטיל עונש מוות על מי שהורשע בפעילות עוינת נגד ישראל או נגד היהודים.

החוק נותן סמכות ולא מחייב את בתי הדין, אך הוא בעיניי חוק פופוליסטי אשר לא מחדש דבר מעבר להידוק השלטון הצבאי, ואם הוא פוגע במישהו - זה בישראל וביהודים.

רבים חושבים שמדובר בהצעה מהפכנית, אך בפועל היא חלק מתכנון חכם, אפשר לומר, של קמפיין הבחירות הבא.

עונש מוות והוצאה להורג לא נעלמו מספר החוקים של ישראל מאז הקמתה, למשל בחוק בתי משפט משנת 1961, בסעיף 21 לחוק השיפוט הצבאי ובחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

בנוסף, ישראל מוציאה להורג כמעט כל יום אנשים, תחת ההגדרה "חיסול", על סמך מודיעין חסוי בלבד, בלי משפט - בעזה, בגדה המערבית, ואפילו במדינות שאיתן היא ביחסים ידידותיים.   

מאז הקמת המדינה נגזרו עונשי מוות על מורשעים, אך בודדים הוצאו להורג כי בתי המשפט המתיקו את העונשים למאסר עולם, וזו אינה פריבילגיה או הטבה שהמורשע קיבל אלא חשיבה חיובית של משפטנים דגולים ושל רבנים המתנגדים לכך, מתוך הבנה שצעד זה לא תועלתני ולא מרתיע.

עובדה היא שהמאבק המזוין לא רק שלא נפסק אלא החמיר בשלושת העשורים האחרונים.

העברת חוק זה היא עזרה גלויה וסיוע ישיר להעלאת הסוגיה הפלשתינית וסוגיית האסירים הביטחוניים לסדר היום העולמי, מספקת חומר נוסף לתנועת החרם העולמית ומעמידה את ישראל באתגר בדין הבינלאומי ובאמנות הבינלאומיות, אשר על חלקן ישראל חתומה.

בנוסף, החוק עושה שימוש ציני בשכול, לא מקדם ביטחון ואינו מרתיע, כיוון שכל עוד אין פיוס וישראל שולטת הלכה למעשה בחייהם של יותר מ־5 מיליון פלשתינים, המאבק שמקבל לגיטימציה בינלאומית גדולה נמשך.

וכבר הוכח כי כל מי שמתכנן פיגוע - ארגון או יחיד - למרות התנגדותי וסלידתי מדרך זו, עונש מוות לא מעניין אותו, כי הוא יודע שהוא הולך למות, או במקרה הטוב ביותר ייאסר ויישפט וביתו ייהרס.

דווקא מתן הסמכות לפי הצעת החוק לבתי הדין הצבאיים מחזק את הטיעון כי אין מדובר בהצעת חוק ללא תועלת.

מערכת המשפט הצבאית אינה שקופה וזכויות האדם לא נר לרגליה, לא כי היא ישראלית אלא כי היא צבאית. 

גם בהנחה שהחוק היה תקף ב־7 באוקטובר, מישהו היה מעלה בדעתו שישראל תעמיד אלפי אנשי נוח'בה ותחסלם והעולם יישב בחיבוק ידיים?

גם כך ישראל ומנהיגיה ומפקדיה נדרשים לעמוד לדין הבינלאומי.

דבר אחד נעלם מעיני מקדמי החוק ותומכיו: ישראל סייעה במשך שנים וחיזקה את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלשתינית, כדי לנהל את הסכסוך ולא לפתור אותו. לכן אין שום חוק שיכול להחליף את הפיוס בין העמים.