יצא מנסור עבאס מן השק

מאז סוף שנת 2020 נחשב יושב ראש רע"ם, מנסור עבאס, עבור רבים בקרב החברה היהודית בישראל כסמל לדו־קיום וכתקווה למנהיגות ערבית־ישראלית אחרת. אזרחים יהודים רבים קיוו שבניגוד לראשי ההנהגה הערבית בישראל ולח"כים שלה, שנתפסו ככאלו התומכים במאבק הפלשתיני נגד ישראל, שכלל פיגועי טרור רבים נגד מטרות ישראליות - יוכל עבאס לשמש גשר בין החברה היהודית לערבית ולהיות מרכיב מרכזי בממשלת ישראל. מנגד, אחרים סברו שעבאס מעמיד פנים ופועל על פי משנת האחים המוסלמים, שבינה לבין שלום ישראלי־פלשתיני אין קשר.

עבאס נבחר ליו"ר הרשימה הערבית המאוחדת בשנת 2018 והוביל את המפלגה, שמהווה את הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, בבחירות 2019א'. רע"ם שילבה כוחות עם בל"ד, שנחשבת המפלגה הכי קיצונית מבין המפלגות הערביות שמתמודדות לכנסת, אך הן בקושי עברו את אחוז החסימה וזכו בארבעה מנדטים בלבד.

בשתי מערכות הבחירות הבאות, 2019ב' ו־2020, התאחדו כלל המפלגות הערביות לרשימה המשותפת וזכו ב־13 ו־15 מנדטים, בהתאמה. עבאס הוצב במקום הרביעי ברשימה לכנסת. אולם לקראת בחירות 2021 עזבו עבאס ואנשי התנועה האסלאמית את הרשימה המשותפת, ורע"ם התמודדה לכנסת לבדה וזכתה בארבעה מנדטים (3.8%). בשונה ממרכיבי הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל ובל"ד) שהובילו קו בלתי מתפשר נגד הצטרפות לממשלת נתניהו, עבאס ומפלגתו לא פסלו ישיבה בממשלת ימין בתנאים מסוימים. עבאס אף הצהיר שאף שהוא מזדהה מדינית עם עמדות השמאל, בנושאים אחרים יש לו יותר שפה משותפת עם ש"ס ויהדות התורה.

לאחר שהצטרפות לממשלת נתניהו ירדה מן הפרק, בין היתר הודות להתנגדות החריפה של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' שהטיל וטו, הצטרפו עבאס ורע"ם לממשלת בנט־לפיד. המהלך זכה לביקורת נוקבת מהח"כים הערבים בכנסת בהובלת איימן עודה ואחמד טיבי; אפילו מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, כינה את המהלך בגידה. אולם הצטרפותה של רע"ם הפכה לאתגר המרכזי של הקואליציה, לאחר שעבאס וחבריו איימו פעם אחר פעם לפרוש מהקואליציה אם לא יתקבלו דרישותיהם, שהיו בניגוד גמור לדעת הזרם המרכזי של החברה הישראלית. למשל, הדרישה להפסיק את נטיעות ט"ו בשבט שנערכו בנגב והופרעו בידי מתפרעים בדואים שהתעמתו עם המשטרה, והעימותים בהר הבית של מאות פלשתינים שהניפו דגלי חמאס.

לבסוף נפלה ממשלת בנט־לפיד, ובבחירות 2022 התחזקה רע"ם, זכתה בחמישה מנדטים (4.1%), וסיימה ראשונה מבין המפלגות הערביות.

אולם טבח 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל הובילו לטשטוש הפער בין מנסור עבאס ורע"ם לבין שאר המפלגות הערביות בכנסת. בעוד זמן קצר לאחר הטבח אמר עבאס שהוא מגנה כל הסתה והזדהות עם פשעי 7 באוקטובר, בהמשך טען שישראל מבצעת טבח מתועב בפלשתינים בעזה ואף סירב להביע תמיכה לאחר חיסולו של רב־המרצחים סינוואר. השיא הגיע אתמול, כאשר סירב לענות לשאלתו של אסף ליברמן בכאן רשת ב', אם הוא בעד השמדת חמאס, ואף פוצץ את הראיון. "תשאל אותי רק על בן גביר ומאי גולן ושקלי והפשיעה במגזר הערבי", כעס על המגישים.

לסיכום, אף שישנם ח"כים במפלגות המרכז־שמאל שברוב איוולתם סבורים שמנסור עבאס ציוני, המציאות מראה אחרת. עבאס ומפלגתו הם זרוע של תנועת האחים המוסלמים, אחותה הפלשתינית היא תנועת חמאס. לשתי האחיות אותה מטרה: הקמת מדינה אסלאמית על חורבותיה של המדינה היהודית. רק שעבאס וחבריו, בניגוד לחמאס, מנהלים ג'יהאד שקט נגד ישראל. הכרחי לזכור עובדות אלו בטרם שוב מהרהרים בממשלה הנשענת על רע"ם.

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ובמרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"