זמן קצר לאחר הקמת המטה האמריקני בקריית גת החל ויכוח על משמעות הקמתו ופעילותו. האופטימיים מדברים במונחים של תיאום ושיתוף פעולה הדוק בין ארה"ב לישראל, כשותפות קרובות הרואות עין בעין את המציאות המורכבת במזה"ת ואת המדיניות.
אולם נראה שיש סימנים רבים יותר לתפיסה הפסימית של כפיפות ישראל להנחיות האמריקניות, כאשר המטה נראה כמפקח על פעולות ישראל ואף מגביל אותן בהתאם לתפיסה האמריקנית. בשלב זה לא ניתן להעריך את משמעות פעילות המטה ותוצאותיה, אך יש לזכור שהוא פועל על רקע פערים מבניים בולטים בין נקודות המבט של ארה"ב לאלו של ישראל.
לארה"ב נקודת מבט של מעצמה עולמית המסתכלת על תמונת העולם בכללותה ומתוארת בשיח התקשורתי הציבורי כ"תמונה הגדולה". לעומת זאת, נקודת מבטה של ישראל היא של מדינה המנסה לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית המתקיימת בסביבה עוינת במיוחד, ומכאן שהרתעתה של אותה סביבה מלפגוע בישראל היא משימת־על קיומית להישרדותה.
נוסף על כך שארה"ב מסתכלת על המציאות העולמית מנקודת מבט המדגישה את יצירתו של סדר עולמי כלכלי חדש, כאשר הרקע העסקי של הנשיא טראמפ תורם לכך רבות. ישראל, לעומתה, מסתכלת על המציאות האזורית מנקודת מבט המדגישה את רכיבי התרבות והזהות, במיוחד ובעיקר לאחר הבנת מקורותיו התרבותיים הזהותיים של טבח 7 באוקטובר והתפרצות האנטישמיות העולמית.
מנקודת מבט אמריקנית, עזה היא מטרד ואולי אפשר לעגל פינות במסגרת ההתמודדות עם חמאס. כך אפשר להתעלם מזה שחמאס עדיין על רגליו כגורם שלטוני, ובלבד שיוותר רק לכאורה על שליטתו ועל החזקתו בנשק. "השותפות" הערביות, לפי אותה תפיסה, כבר ידאגו כביכול שחמאס המוחלש לא יהפוך מחדש למפלצת האמיתית שהוא מבחינה תרבותית־זהותית.
בתוך כך, אפשר להתעלם מהעובדה שהשותפות מחזיקות בתפיסות דומות לזו של חמאס ביחס לישראל. מכאן גם התיאום עם חמאס לגבי אותו דחליל של ממשלת טכנוקרטים לכאורה שעתידה לקום. הכלכלה כבר תעשה את שלה בכיוון האמריקני הרצוי.
מנקודת מבט זהותית, ישראל הבינה במחיר נורא וקשה במיוחד שסוגיית הזהות היא המרכזית כאן. חמאס, ואיתה רוב מכריע של הפלשתינים, לא יוותרו על זהותם הבסיסית שבמרכזה השמדת ישראל. שוב ושוב מצביעים הסקרים על התמיכה הנרחבת במתקפת 7 באוקטובר. הם רק ממתינים ופועלים ליצירת התנאים שיאפשרו זאת.
בישראל מבינים יותר ויותר ש"השותפות" לכאורה לא ויתרו מעולם על תפיסות היסוד שלהן. מכאן גם תפיסת העומק שלהן לגבי עתיד עזה כמו שהיה מאז ומתמיד: מוקד רשע קבוע שיטריד את ישראל, יאתגר אותה מדינית וביטחונית ויחליש אותה בדרך להשמדתה.
אחד מרכיבי מלכודת אוסלו היה שהכלכלה והחיים הטובים ישנו את תרבות השנאה שבמרכזה השמדת ישראל. גם אם האמריקנים חוזרים לזה בצורה אחרת, ישראל חייבת להישמר מלחזור על אותה טעות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו