ביוני 1993, כשלושה חודשים לפני החתימה על הצהרת העקרונות, שלח רבין מכתב לפרס וכתב בו: "'מגעי אוסלו' במצב הנוכחי מהווים סכנה להמשך המשא ומתן לשלום". בהמשך המכתב ביקש רבין לעצור את התהליך שהיה כבר בשלב מתקדם מאוד. חמישה ימים בלבד לאחר המכתב אישר רבין במפתיע את המשך המגעים. באוגוסט 1993 עוד ניסה רבין, בעזרת מזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר, להגיע להסכם שלום מול סוריה בתמורה לנסיגה מלאה מרמת הגולן. אם היה מצליח, הסכמי אוסלו היו נדחים. אלא שהיוזמה נכשלה בשל התעקשות אסד על נסיגה ישראלית מלאה בתוך חצי שנה.
בשלב זה עמד רבין בפני צומת דרכים ונדרש להכריע אם לקבל את הסכם הצהרת העקרונות שנרקח במטבחו של פרס או לדחותו. ערוץ השיחות הרשמי עם המשלחת הירדנית־פלשתינית, בוושינגטון, הוכשל בכוונה על ידי ערפאת, ויוזמת השלום מול סוריה, כאמור, נכשלה אף היא. רבין, שהבטיח להגיע בתוך תשעה חודשים להסדר עם הפלשתינים, עמד שנה ושלושה חודשים לאחר מכן מול שוקת מדינית שבורה ולחצים פוליטיים הולכים וגוברים באגף השמאלי של מפלגתו.
מבחינה פוליטית, מצבו היה רע. הגשת כתב האישום נגד אריה דרעי יצרה תרחיש ריאלי של נפילת ממשלתו בנובמבר 1993. פרס, שב־1990 ניסה לבצע פוטש נגד שמיר ("התרגיל המסריח"), המשיך ביחד עם בסיס התמיכה הרחב שלו במפלגת העבודה להוות סיכון פוליטי משמעותי עבור רבין. הוא צוטט כאומר (בחודשים שלפני החתימה) שאם רבין יכשיל את המגעים, הוא ייצא נגדו ויתלה בו את הכישלון.
בהיבט האידיאולוגי, רבין תפס את המציאות דרך הפרדיגמה הביטחונית, וזו עברה מבחינתו שינוי משמעותי לאחר מלחמת המפרץ. רבין הגיע לשתי מסקנות שונות, שהשלימו זו את זו:
בהיבט הצבאי, התלות במערכות ההגנה האמריקניות שכנעה אותו שצה"ל אינו מסוגל להתמודד לבד נגד איראן ועיראק, ולכן ישראל תלויה לחלוטין בארה"ב. נוסף על כך, הבריחה מתל אביב בעקבות ירי הטילים הביאה את רבין להכרה שהציבור הישראלי איבד את יכולת עמידתו ואין לו הכוח הנפשי הנדרש לעמוד במלחמה. שתי מסקנות אלה הובילו אותו, הנץ הפוליטי ומתומכיה המובהקים של תוכנית אלון, לעבור טרנספורמציה אידיאולוגית.
רבין מעולם לא ראה ברצועת עזה שטח בעל חשיבות ביטחונית, בדומה לרמת הגולן ובקעת הירדן, ולא היתה עבורו שום קונסטלציה מדינית שבה עזה נשארת בשליטת ישראל. בהיבט הזה, המסלול המדורג של אוסלו, דרך הסכמי ביניים, התאים היטב להשקפת עולמו. נוצרה האשליה כאילו מפת הדרכים הפיכה, וניתן לסגת ממנה בכל שלב. בתחילת הדרך, כחלק ממאמציו לשווק את ההסכם שלא האמין בו, כינה אותו "פיילוט פרוג'קט", ניסוי שאפשר יהיה לעצור בהתאם למצב הביטחוני.
כך, בסבך הנסיבות הפוליטיות והבינלאומיות, לאחר אובדן האמונה ביכולותיו של צה"ל ובכושר עמידתו, נכנס רבין לתוך מלכודת אוסלו, אף שכל היבט ביטחוני של ההסכמים נכשל מהרגע הראשון, עוד בחייו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו