החרדים, את זה אנחנו יודעים מקריאה במספרים, הם העתיד הדמוגרפי של מדינת ישראל. הם גם שומרי התורה, וקיימו את גחלת היהדות לאורך מאות שנים בגולה. רק דבר אחד מפריד בינם לבין השתלבות בסיפור הישראלי והיהודי: החלטה להצטרף ולקחת חלק באמת בפרויקט הציוני והישראלי.
ומכיוון שאין פרויקט ישראלי בלי צה"ל, את זה לימדו אותנו 77 שנים של מלחמה שסופה אינו נראה באופק, מכיוון שכך, ומכיוון שעם ישראל לא חוזר לגולה ולגטאות ולשטייטעלים ולרדיפות, אז החרדים יצטרכו לבחור - גלות בתוך ארץ ומדינת ישראל, או שותפות גורל אמיתית עם הישראלים. ההפגנה אתמול מלמדת, בין שאר הדברים, שיש קהל אדיר בתוכם שהסיפור הישראלי לא מובן לו באמת, ואולי גם לא חשוב לו באמת. וזה נורא. עצוב נורא. מדאיג נורא.
הדבר שאחינו החרדים מתקשים להבין הוא שסיכון קיומה של מדינת ישראל מסכן גם את כל העם היהודי. ומדינת ישראל מצויה כיום בסכנה ביטחונית קיומית אמיתית. וצה"ל הוא זה שמבטיח את המשך קיום המקום הזה.
ומי שלא מוכן לקחת חלק בשימור העם היהודי בארץ ישראל, מסכן גם את המשכה של היהדות - כי לא תהיה יהדות בלי מדינת ישראל. ולא יוותרו יהודים. אנחנו את לקח השואה למדנו מצוין. הימים שבהם ציבור אחד משלם בדמו על הגנה על עם ישראל, וציבור אחר תורם רק את לימוד התורה, הוא סיפור שסופו עלול להיות גם סופה של ישראל וגם סופה של היהדות עצמה, ואז גם התורה תאבד לכולנו.
עדיין לא מאוחר
התורה היא נכס יהודי ואוניברסלי נצחי. חובה לשמור עליה באמצעות לימוד וקידוש השם. אין שאלה בכלל. אבל גם מדינת ישראל היא נכנס יהודי היסטורי, ומי שלא מוכן לקחת חלק בסיפור היהודי ההיסטורי, יפגוש את ההיסטוריה בפינה אפילה מאד. עם ישראל ישמור על התורה. אם באמצעות חרדיות ואם באמצעים אחרים. התורה היא לבו הפועם של כל יהודי. אבל כעת נשאלת השאלה אם עם ישראל כולו מוכן גם לשמור על מדינת ישראל. וחוששני שההפגנה היום מלמדת אותנו שלפחות חלק משמעותי ממנו לא רוצה לשמור עליה. וזה שובר את לבי. וצריך לשבור את ליבו של כל יהודי בעולם.
עדיין לא מאוחר. למעשה, רחוק מלהיות מאוחר לתיקון ושינוי ופתרון הקונפליקט, אבל על אחינו החרדים יהיה להבין שאנחנו לא נוותר, ונמשיך להתעקש. מלחמת 7 באוקטובר לא משאירה לנו ברירה. כשלעצמי, אינני רוצה לראות מאות ואלפי תלמידי ישיבה בכלא. זה יהיה נורא. אבל הגיעו זמנו של משא ומתן פנימי אמיתי, בתוך עם ישראל, בין שני הצדדים. אסור שניגרר לקונפליקט אלים או בלתי הפיך. חס וחלילה. אבל אם החרדים לא ייכנסו לדיאלוג ממקום אחר לגמרי, הם ימצאו מולם ציבור שיהיה מוכן ללכת רחוק מאד בסנקציות. ולציבור הזה יש עדיין רוב בישראל, והוא נע לאורכה ולרוחבה של הקשת הפוליטית כולה. הבחירה בידיהם. אבל אתמול בירושלים הם לימדו אותנו שהם רחוקים מלעשות את הבחירה הנכונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו