אנו חיים בעידן שבו מערכת העיכול מעסיקה אותנו יותר מכל איבר אחר. לא אל הלב, לא אל הנפש, ודאי לא אל השכל אנו מפנים את מרב תשומת הלב שלנו, אלא לאותה מערכת ארוכה ומפותלת האחראית על פירוק, ספיגה וסילוק המזון.
לעיסוק הכפייתי שלנו באוכל פנים רבות: אנחנו מפזרים עליו כסף רב במסעדות מומלצות, מצלמים ומציגים אותו ברשתות החברתיות, דנים עליו בשיחות סלון, מחפשים אותו בחבלי ארץ נידחים, ויש יחידי סגולה מאיתנו שאף מצליחים להפוך למשפיענים בתחום בזכות כישורים יוצאי דופן כמו פיטום עצמי ופטפוט עד זרא בעת ובעונה אחת.
הטלוויזיה והעיתונות שזיהו כי יצר האדם גרגרן מנעוריו, האביסו אותו בעוד ועוד מדורי אוכל, ביקורות מסעדות ותוכניות ריאליטי שעיסוקן במזון, שבתורן הולידו את כוהני הדת החדשים, הלא הם השפים, אשר בעיני צאן מרעיתם על פי תרוודם יישק דבר.
תוסיפו לאלו את פינות הבישול בכל רצועות השידור האחרות ואת הכתבים שהוקצו לענייני שניצלים במהדורות החדשות - כל אחת מתהדרת באחד שכזה - והרי לכם מעגל רשע שקשה לצאת ממנו. בעל כורחנו הפכנו כולנו לגרגנטואה ופנטגרואל, גיבוריו הענקים של הסופר הצרפתי בן המאה ה־16 פרנסואה רבלה, שהתבוססו בתאוות אכילה עד להתפקע, תרתי משמע.
גם מעדן נדיר או מנה מסחררת לא יעלו בעיניה דמעות או יפיקו גרגורים מגרונה. חסל פופוליזם, צילחותים וצלצולים, גש הנה ותכין לנו חביתה כהלכתה
על רקע הזלילה הגדולה הזו, דמותה של רותי ברודו, מסעדנית צמרת וחברה בצוות השופטים ב"מאסטר שף", אחת ממובילות הסופה הזו שמטלטלת את בני מעינו, מזדהרת לטובה. כשלצידה הגלאקטיקוס של הקולינריה הישראלית, שכל אחד מהם הושחל לחליפת הטייפקאסט שנתפרה למידותיו - אייל שני האקסצנטרי, חיים כהן העממי החמים וישראל אהרוני זקן השבט, ברודו היא שמובילה את הנבחרת הזו, תוך כדי שהיא מפגינה תכונות הנוגדות את הראוותנות והקדחתנות המאפיינות את העניין שלנו באוכל.
ברודו מתייצבת אל מול הצלחת במלוא כובד הראש, הצניעות, האיפוק והזהירות. בניגוד לעמיתיה בתוכנית זו ואחרות, מעדן לא יעלה בעיניה דמעות, מנה, מסחררת ככל שתהיה, לא תפיק מפיה אנקות וגרגורים חסרי פשר, מחבתות וסירים מהבילים לא יגרמו לה לפרכס סביבם, וגם לא תשמעו ממנה סיפורי סבתא, שכן זו כבר מתה ואיתה גם מת ספר המתכונים שלה, תודה לאל. הגישה העניינית והמפוכחת של ברודו משיבה את התחום לממדיו הטבעיים ובכך מחזירה לו את כבודו האבוד, אחרי שנרמס בידי כוחות פופוליסטיים, לא מקצועיים, צעקניים וגסים.
פעמים רבות הדיון התקשורתי בעניין ברודו מוסט לתדמיתה "הקשוחה", שהתהוותה, כך נקבע, משילוב של ז'קטים גבריים מוגבהי כותפות, פקעת שיער אסופה, משקפיים דקיקי מסגרת וחיתוך דיבור חד ופוקדני.
טקסטים רבים קבעו כי בכך הנכיחה ייצוג נשי חדש מסוגו על המסך. זו אמת, אבל לא לב העניין. הלבוש, הדיבור והגישה של ברודו הם מכלול שבבסיסו רצינות, יסודיות ומקצוענות, והוא שמעורר עניין ציבורי רב בה.
חסרים לנו אנשים כמו ברודו בטלוויזיה, בחיים וכמובן גם במטבח. כאלו אשר מכוח הידע והסמכות שלהם יצילו אותך מהחובבנות והשחצנות שלך; כאלה שיוליכו אותך אל האמת, אל הישר, אל העיקר מתוך הטפל; כאלה שיאמרו לך: חסל צילחותים וצלצולים, גש הנה ותכין לנו חביתה כהלכתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו