אֵיבְרֵי אֱלוּל: המוח האנושי ממשיך לפקד, לזכור ולשוחח עם חלקים אבודים

הַמּוֹחַ הָאֱנוֹשִׁי מַמְשִׁיךְ לְפַקֵּד עַל אֵיבָרִים

שֶׁכְּבָר אָבְדוּ לוֹ

אִם מִפְּאַת קְטִיעָתָם וְאִם מִפְּאַת זִקְנָתָם.

הוּא גַּם זֶה הַמַּרְבֶּה לְשׂוֹחֵחַ

עִם מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ בָּאָדָם וְעַתָּה

עָבְרוּ לְהִתְבָּרֵר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים: הַאִם

יֵחָשְׁבוּ לְחֵטְא אוֹ לְחֶסֶד, וּמָה הָיָה בָּהֶם –

רִפְיוֹן אוֹ אֹמֶץ, שְׁתִיקָה רָעָה אוֹ שֶּׁקֶט

שֶׁמַּסְכִּים לְעִתִּים לְהַאֲרִיךְ אֶת שְׁעַת הַדַּקּוֹת.

אֵיבְרֵי אֱלוּל הָיִיתִי מְכַנֶּה אֶת אֵלֶּה

שֶׁלְּפֶתַע מִתְבָּרֶרֶת רֵאשִׁיתָם הַקְּדוּמָה,

אַךְ בְּטָעוּת סָפַרְנוּ אוֹתָם בְּחִשּׁוּבֵינוּ הַמֻּכָּרִים

וְעַתָּה הֵם מִתְגַּלִּים לִהְיוֹת עִיר אֵיבָרִים נִפְרֶדֶת.

כְּמוֹ עֵץ שֶׁשָּׁרָשָׁיו בָּנוּ לְעַצְמָם שֶׁטַח נִסְתָּר

וּבוֹ מִילְיַארְדִּים שֶׁל גּוּפֵי צִפִּיּוֹת.

אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ כֹּה חָשַׁשְׁתִּי

כְּשֶׁגִּלִּיתִי שִׁנּוּי צֶבַע בְּפָנַי הַמֻּכָּרִים:

שֶׁמָּא זֶה עַתָּה הִגִּיעַ אֵלַי לָרִאשׁוֹנָה עֲבָרִי

וְאֶהְיֶה מִי שֶׁמְּשַׁבֵּשׁ בִּקְבִיעוּת אֶת מֻשְּׂגֵי הַזְּמַן.

אֵיבְרֵי אֱלוּל אֵינָם נִרְתָּעִים מִמִּגְבְּלוֹת גּוּפִי

וְאַף לֹא מֵהַמָּדוֹן הַנִּטְפָּל לְחַיַּי,

יֵשׁ לָהֶם תְּנוּעוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת מִשֶּׁלָּהֶם.

אֵיבְרֵי אֱלוּל מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָם גּוּף חָדָשׁ.