"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שעת אפס: חינוך פיננסי

במקום לתת ללקוח שאינו זקוק לכך שתי מניות של הבנק, טוב היו עושים כל הבנקים אם היו מעניקים לכל לקוח שילדו עלה לכיתה א' שתי מניות של הבנק, עד גיל 18

, עודכן
0השמעה
פרסומת של בנק לאומי, צילום: צילום מסך

דביר בנדק וחן אמסלם, גל תורן, הילה קורח וליאת הר־לב. שחקניות ושחקנים ומגישת טלוויזיה. כולם מנסים לשכנע אותנו שהבנק שהם מפרסמים הוא הטוב בעולם וירעיף עלינו צ׳ופרים למכביר. בנק אחד מבטיח שאצלו לא ממתינים על הקו, בעוד אצל האחרים אין מי שיענה לטלפון.

השני מצהיר שגם אם בנק ישראל לא מוריד את הריבית במשק, הוא עושה את זה כי הוא גדול והוא יכול. מומלץ לקרוא את האותיות הקטנות. ההטבה מובטחת כבר כמה שבועות, אבל תיכנס לתוקף רק מ־1 באוקטובר. השלישי מעניק ללקוחותיו שתי מניות של הבנק. הפרסומת החלה לפני שבועיים, אבל המניות יועברו ללקוחות רק ב־19 בספטמבר.

תחרות היא דבר טוב. כשבנק מנסה לשפר את תנאי לקוחותיו זה פנטסטי, בעיקר לאחר ששמענו כמה מיליארדים הרוויחו הבנקים ברבעון האחרון. אבל הצ׳ופרים שמעניקים ללקוחות הם בשולי הרווח האדירים של כל הבנקים. הרווחים נובעים בעיקר מהעמלות שהבנקים גובים עבור השירותים שהם מעניקים לנו. זה בסדר, אם כי ראוי שיפחיתו גם בהן. אחד מערוצי הרווח מגיע מהריבית שהם גובים על המינוס בבנק. לחלק מהלקוחות אין ברירה אלא להיות ביתרת חובה בעיקר בימים טרופים אלו, שחלקם במילואים ועסקים לא מצליחים להתאושש משנתיים של מלחמה.

יתרת חובה היא בעצם סוג של הלוואה שהבנק נותן ללקוח, כדי לעבור את החודש או את החודשיים, ובסדר שהבנק גובה ריבית. אבל הריבית גבוהה מאוד ונעה בין 10% ל־20%. כל בנק והריבית שלו.

בעוד הם גובים סכומים נאים על יתרת חובה, חלק מהבנקים כלל לא מעלים בדעתם לשלם ריבית כלשהי על יתרת זכות. כלומר, אם יש לקוח שמקפיד להישאר בגבולות ההכנסה וחשבון העו״ש תמיד יהיה בזכות, כלומר יהיה בו כסף, הוא לא יתוגמל. יש מעט בנקים שמעניקים ריבית על יתרת זכות, אבל רק עד סכום מסוים, שאינו גבוה, וגם אז הריבית נמוכה ועומדת על 2%-1% בחישוב שנתי.

במסגרת ריקודי החיזור סביב הלקוחות, עדיף היה שייתנו ריבית יפה ונאה למי שמחזיק חשבון עו״ש ביתרת זכות, על כל סכום שיש בעו"ש. על ידי כך יחנכו את הלקוחות ללמוד לחיות במסגרת ההכנסות שלהם ולחסוך הוצאות ריבית. תהיה בכך גם משום מידת הצדק. כנגד ריבית על יתרת חובה, תנו משהו על יתרת זכות.

כמו כן, ואם להיות פופוליסטים עד הסוף בדיוק כמו שעושות הפרסומות שלהם, במקום לתת ללקוח שאינו זקוק לכך שתי מניות של הבנק, טוב היו עושים כל הבנקים אם היו מעניקים לכל לקוח שילדו עלה לכיתה א׳ שתי מניות של הבנק, עד גיל 18, שרק אז יוכלו למכור אותן. ככה מחנכים להבנת שוק ההון וגם יוצרים דור עתיד של לקוחות.

ואם כבר מדברים על חינוך, ולרגל שנת הלימודים שנפתחה השבוע, טוב יעשו הבנקים אם יתמקדו בדור הצעיר. תוכניות לימוד ייחודיות להתנהלות כלכלית נכונה. תוכניות שיסבירו מהו שוק ההון, ואיך מתנהלים בו. להדגיש את חשיבות החיסכון ארוך הטווח. לבנקים יש משאבים אדירים, וחובה עליהם לייחד חלק מהם לטובת חינוך פיננסי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר