"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לצמצם את הפער

עבור רבים מתושבי הפריפריה שפונו מבתיהם ב־7 באוקטובר ושולבו במוסדות החינוך במרכז, זאת היתה חוויה מכוננת • לראשונה הם ראו שהמרכז מקבל הרבה יותר

,עודכן
0השמעה
פתיחת שנת הלימודים בית הספר דוד ילין חיפה, צילום: הרצי שפירא

שנת הלימודים תשפ"ו. זו השנה השלישית שמערכת החינוך פותחת בצל המלחמה - מלחמה שהביאה לה לא מעט אתגרים, שנערמו על גבי אחרים שהיו קיימים עוד לפניה. אתגר אחד כזה הוא הפער בחינוך בין המרכז לפריפריה. אך דווקא כאן, כמי שעוסק כל חייו בצדק חינוכי, אני אופטימי.

7 באוקטובר הביא עימו הרבה מאוד כאב. כשהתחילה המלחמה, תושבי הצפון והדרום פונו מבתיהם והועברו למרכז. באחת הם הפכו עקורים - רחוקים מהבית ומהקהילה שלהם, ללא שגרת יום או תעסוקה. הילדים השתלבו בגני הילדים ובבתי הספר, וכך, כמו בתנועת קיפול של בצק, כל השוליים נכנסו פתאום פנימה.

לצד הטלטלה הזו, עבור רבים מתושבי הפריפריה זאת היתה חוויה מכוננת, כי לראשונה הם ראו בעיניהם שהמרכז מקבל הרבה יותר ממה שהם מקבלים. הם ראו את המבנים המפוארים ואת הציוד בגני הילדים, הם טעמו מהמגוון, נחשפו לחוגי ההעשרה, לחינוך הבלתי פורמלי המגוון ולשיטות הלימוד האחרות. ברגע אחד נקודת העיוורון שלהם הצטמצמה, והם שאלו את עצמם למה לילדים שלהם לא מגיע כל הטוב הזה.

זאת שאלה מצוינת, כי כשהיא מהדהדת מספיק חזק אצל מספיק אנשים - היא יכולה להוביל לשינוי. אני לא תמים. התודעה הביקורתית החדשה של אנשי הצפון והדרום לבדה לא מספיקה כדי לייצר שוויון הזדמנויות. היא תנאי הכרחי, אך לא מספק.

התופעה השנייה שיצר המשבר הוא הירתמות וצמיחת מנהיגות מקומית חזקה ומרגשת, כזאת שמוכנה לעבוד קשה כדי להפוך את המקום הזה לטוב יותר. חלק מהם כבר היו בעמדות מנהיגות, ואחרים עזבו את עיסוקיהם והתייצבו לצידם. אני פוגש ראשי ערים ומועצות מקומיות, ראשי מינהל חינוך, ראשי אגפים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך מעוררי השראה, שהיום, יותר מאי־פעם, מבינים את גודל המשימה ומוכנים ללכת את כל הדרך כדי להשלימה.

גורם נוסף שמשחק תפקיד משמעותי ביצירת השינוי הוא כניסתם של החברה האזרחית ושל המגזר השלישי לאירוע ברשויות המקומיות שנפגעו. הם הביאו עימם תוכניות חינוכיות עשירות, כסף גמיש ואנשים מצוינים שחונכים, מובילים, מנחים ויוצרים יחד חינוך חדש. גם ההשקעה הכספית של המדינה ברשויות המקומיות שנפגעו השוותה לראשונה את נקודת הפתיחה שלהן לזו של המרכז.

שלוש אלו יחד - תודעת התושבים, צמיחת המנהיגים וכניסתם של ארגוני החברה האזרחית ושל המגזר השלישי - יצרו תנאים שמאפשרים למנף את מערכות החינוך בפריפריה.

כבר עכשיו אני רואה חלומות גדולים שנרקמים ומקבלים הזדמנות אמיתית להגשמה: גני ילדים חדשניים ייפתחו היום לראשונה בקריית שמונה; מרכז STEM מוקם בימים אלו במעלה יוסף; ובמועצה אזורית שדות נגב, מנהלי בתי הספר בונים יחד חזון חינוכי של חדשנות ותקווה.

יש עוד עבודה רבה לפנינו, אנשי החינוך, אבל המלחמה הכאובה הזאת הניעה תהליך הכרחי לשוויון הזדמנויות. אני מאחל לכולנו שנה טובה, שנה של צמיחה ויצירה, שנה של הוגנות.

הכותב הוא מנכ"ל מכון ברנקו וייס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר