זו פנייה למחנכים ולמנהלים, בכל מקום. היום האהובים שלנו חוזרים אליכם - ילדים וילדות, נערים ונערות. על כתפי כולם רובצות השנתיים האחרונות. הלב של כולם מלא. יש ילדים שרואים את אבא או את אמא חוזרים עייפים מעוד מסבב או חרדים מפני העתיד, ויש ילדים שלעולם לא יראו עוד את אבא או את אמא חוזרים הביתה. יש ילדים שפונו מבתיהם וחזרו לאחר זמן רב, ילדים שהבתים והקהילות שלהם עדיין חרבים, ילדים שההורים שלהם מלווים משפחות חטופים. אחרי שנתיים של מלחמה, כולנו מעגל ראשון.
הנוער שלנו חכם ונבון, הם שומעים את ההפגנות, את הפוליטיקאים, הם יודעים שהמשימה לא תמה - הן זו שבשדה הקרב והן המשימה לתקן את דמותה של המדינה. והם יודעים שלא כולם חזרו הביתה. הם יודעים, אבל לא תמיד רואים את התמונה השלמה עם הפרספקטיבה הרחבה.
תנו להם את הכוח ואת הכלים להתמודד, ובכך גדלו אותם לערבות הדדית ולחשיבה עצמאית. ספרו להם על החטופים שעוד נמצאים בשבי, ולא פחות מכך - על השמחה הגדולה בשובם של מי שחזרו.
ספרו בגאווה על כך שרק במדינת ישראל הדאגה לחטופים יושבת בליבו של כל אדם ואדם. ספרו להם על הנופלים, על העצב ועל הגעגוע, ובאותה נשימה - על הרוח הגדולה שהובילה אותם קדימה. תנו להם אמת שלמה של ערבות הדדית, חוסן, שליחות ושותפות. ספרו להם על מפעלי החסד והסיוע, על החיילים והשוטרים, החובשים והרופאים, וגם על האדם שסתם בא לחבק פצועים שהוא לא מכיר.
אבל לא פחות חשוב מכך - מורים, ספרו להם את הסיפור שלכם. ספרו שגם לכם קשה, אבל שאתם מגיעים לכיתה כי אתם אוהבים אותם, וכי הצמיחה שלהם, של דור העתיד, היא התקווה כולה. למענם כולם עושים הכל.
גם המורים שבדיוק חזרו מסבב, או המורות שבעליהן בחזית. הם שומעים ומבינים. גם אם היום התלמידים ימשיכו להפריע בכיתה - המסר ייכנס עמוק לליבם, והם יגדלו בידיעה שבהתמודדות עם הקושי יש חוסן שמאפשר להעניק.
ספרו להם על עם כואב אך מלא בכוח, בנחישות, בגבורה ובמסירות. ספרו להם שאנו דואגים לחיילים ולחטופים, אבל גם שהיום ישראל בטוחה יותר מכפי שהיתה ב־20 השנים האחרונות. המשימה עוד לא הושלמה, ואסור לשקוט עד שכל החטופים יזכו לשוב לאדמת ארצנו - אבל אנחנו פועלים לשם כך.
היום אתם זוכים למשימה הגדולה ביותר. בעוד מסביב מתפעלים מגבורת "דור הסמארטפון" - אנו, המחנכים, לא הופתענו. ידענו שאנו זוכים ללמד את הטובים ביותר. דור חשוף, ולכן דינמי ומסוגל יותר, דור שבכוחו לבנות גשרים מעל תהומות.
תודה לכם, המורים, על ההתייצבות, על החיוך ועל האוזן הקשבת שילדים וילדות, נערים ונערות יקבלו מכם היום. ספרו להם, הם שומעים. הלב שלהם יודע להקשיב מעבר לציניות, ויודע עוד לשמוע את הקריאה: עם ישראל חי.
מנחם קלמנזון הוא מחנך, אחיו של רס"ן אלחנן מאיר קלמנזון הי"ד. אודי גורן הוא בן הדוד של טל חיימי, שנרצח ונחטף ב־7 באוקטובר ומוחזק מאז בעזה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו