בכל שנה החופש נגמר ברגשות מעורבים - שמחה, עצב וגם חשש: עלייה לכיתה א', מעבר מיסודי לחטיבה ועוד. השנה קיים ממד נוסף - החזרה לשגרה כשכבר שנתיים אין ממש שגרה, והתהייה אם בכלל תהיה לנו שגרה בזמן הקרוב. וכל זאת, לצד מורכבויות נוספות: מילואים, אזעקות ורגישות מוגברת של כולנו.
כאנשי מקצוע נתקלנו בשאלות של הורים, ובחרנו לענות עליהן מתוך פרספקטיבה של חוסן וצמיחה, בהמשך לספרנו שפורסם לאחרונה - "המדריך לגיבורי על: כיצד נגדל ילדים עם חוסן?"
הבן שלי עולה לכיתה א', אחרי שנתיים של אזעקות ושינה בממ"ד. איך אוכל לעזור לו להרגיש בטוח בבית הספר?
זו שאלה מצוינת, שנוגעת בהרבה מרכיבים של חוסן שאנחנו מתארים בספר. באופן טבעי, הכניסה לבית הספר מעוררת חששות גם אצל הילד וגם אצלכם. זהו שלב נוסף ביציאה שלו מהבית לעצמאות, במסגרת גדולה יותר ופחות אישית מהגן, וחשוב לכם שהוא ירגיש בטוח. הרצון הזה מתגבר כשמדובר בתקופה של מלחמה ואזעקות, שבה כולנו מרגישים פחות בטוחים. כהורים, אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו את היכולת להתגבר על הקושי בכך שנספק להם תחושה של מסוגלות, של שייכות ושל קהילתיות - תחושה שבית הספר הוא המשך טבעי של הבית, של הערכים שלנו, אולי אפילו שהם יכולים "להרגיש בבית" בבית הספר.
אז מה כדאי לעשות?
קודם כל, חשוב לתת מקום לתחושות של הילד ולחששות שלו, ולא מייד להרגיע. חשוב לדבר איתו על מה שמדאיג אותו, ולחשוב ביחד איתו מה יכול לעזור לו. שנית, כדאי למצוא דרכים שבהן הילד ירגיש את הכוחות ואת היכולות שלו בבית הספר, ולאו דווקא בתחום הלימודי. למשל, להציע לו לבדוק אם יש ילד שמרגיש לא בנוח או שלא מכיר ילדים אחרים ולנסות לעזור לו. התחושה ש"יש לי יכולת" היא תחושה שמשפרת את חוויית החוסן ומפחיתה חרדה. לבסוף - כדאי למצוא דרך שבה תוכלו אתם להיות מעורבים בבית הספר: להתנדב לוועד, לעזור בצביעת קירות או בגינון וכדומה. מחקרים מראים שכשההורים מעורבים ומתנדבים בבית הספר - הילדים מרגישים יותר בנוח ומצליחים יותר מבחינה חברתית. הנוכחות שלכם תגרום לילד להרגיש את ההמשכיות עם הבית, וכך להרגיש ביטחון ושייכות. בהצלחה!
במהלך החופש הגדול שחררנו לגמרי את השינה ואת המסכים. גם ככה הילדים התמודדו עם הרבה, וגם לא היו לנו כוח וחשק לעשות דברים מחוץ לבית, בגלל המצב. איך להחזיר אותם עכשיו לשגרה רגילה של שינה ולזמן מסכים מוגבל?
זו שאלה חשובה. כל הכבוד שהבנתם שחשוב גם לאפשר שחרור וגמישות בחופש, בעיקר בתקופה שבה אנחנו עסוקים בהתמודדות עם שגרת חירום. מצד שני, אתם מבינים שחשוב לחזור לשגרה ולשמור על גבולות. מחקרים מראים כי הילדים המשגשגים ביותר הם ילדים שבבית שלהם גם שמרו על גבולות וגם היו קשובים והביעו חום, אהבה וקרבה. עכשיו זו ההזדמנות לייצר שינוי, ולחזור לגבולות ולשגרה הרצויים לנו באמצעות יצירת שינויים בסביבה שלנו.
אז מה כדאי לעשות?
קודם כל, כדאי לשבת עם הילדים ולדבר איתם על החשיבות של החזרה לשגרה, ולהחליט ביחד איתם על תהליך הדרגתי. מומלץ להתחיל כמה ימים לפני סוף החופש - אבל לא נורא אם כבר גלשתם לשבוע הראשון של הלימודים. כדאי למצוא דברים שיקלו את החזרה לשגרה: אפשר להחליט שמקדימים את ארוחת הערב, למשל, ואז גם שעת המקלחת ושעת השינה מוקדמות יותר. אפשר לסכם עם הילדים על כיבוי הניידים של כולנו בשעה מסוימת, אפילו בעזרת אפליקציה אוטומטית, גם אם זה רק זמני עד שנתרגל. חשוב שהילדים ירגישו שיש להם תחושת בחירה ושליטה. מחקרים מראים שכשהורים באמת מביאים בחשבון את הבקשות של הילדים, גם אם הם לא מסכימים איתן באופן מלא, הילדים משתפים פעולה יותר, והם גם מרגישים שרואים אותם ושהם משמעותיים.
ד"ר אילה דאי־גבאי היא פסיכולוגית קלינית ורונן יעקובסון הוא פסיכולוג קליני וחינוכי. השניים הם מחברי הספר "המדריך לגיבורי על" בהוצאת סלע מאיר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו