"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם רבי נחמן היה בחיים - חסידיו היו עולים להר הרצל

מדינת ישראל משקיעה בעקיפין מיליוני שקלים בנסיעה ההמונית לאומן, במקום להפנות אותם למילואימניקים בחזית ולמשפחותיהם שקורסות תחת הנטל • כחברה שמבקשת לחנך דור שלם לערבות הדדית, אין מנוס מלהבהיר לאותם עולים לרגל: בריחה מהחובה המשותפת כרוכה במחירים מוחשיים וברורים

,עודכן
0השמעה
מתפללים בציון קברו של רבי נחמן מברסלב. צילום: יהודה פרץ

אנו מתמודדים מול שבע חזיתות, עצביה של חברה שלמה מתוחים עד הקצה, רבבות מילואימניקים צברו מספר ימי שירות השווים לעשור, והשיח סביב חוק הגיוס ממשיך להציב בפנינו שאלות יסוד של צדק חברתי, אחריות אזרחית וערבות הדדית. השאלה שנשאלת בראש ובראשונה היא אם אזרחות שוויונית נמדדת רק במימוש זכויות ובקבלת הטבות, או בנשיאה בחובות משותפות עבור כלל המגזרים בחברה הישראלית ללא יוצא מן הכלל.

סנקציות אפקטיביות הן הכרחיות, אך מעצרים וישיבה ממושכת בכלא לא יובילו לשינוי מעשי, אלא לצפיפות בבתי הסוהר ולציפוף שורות במגזר החרדי. למותר לציין שאותם "מגויסי כפייה" לא יהפכו ללוחמים איכותיים בעלי רוח לחימה, הקרבה ומוטיבציה הנחוצים בכל יחידה קרבית, ובשם ערך השוויון אני סבור שצריך לבטל את עונש המאסר נגד כל סרבן גיוס ללא יוצא מן הכלל.

עם זאת, לגבי סנקציות שנוגעות לצווי איסור יציאה מהארץ - מדובר בגזירה מחייבת ושוויונית שחלה לאורך השנים נגד כל אזרח ישראלי: חרדי, דתי-לאומי או חילוני.

מי שמבקש לעלות לרגל ולהתפלל על קברי צדיקים, שיפנה תחילה להר הרצל, ההר הקדוש שבו טמונים מי שחירפו נפשם. אם רבי נחמן היה חי, היה מגדיר שראוי להתפלל שם

לא ניתן לאפשר החרגות מגזריות שמוכתבות משיקולים פוליטיים צרים שמטרתם לרצות שותפות קואליציוניות. כחברה שמבקשת לחנך דור שלם לערבות הדדית, לשותפות גורל ולהבנה שהחיים כאן לא מתקיימים בוואקום של קבוצה אחת שנהנית מפריבילגיות מוחרגות מפליגות, אלא כחברה אחת שחוסנה נבנה על סולידריות - אין מנוס מלהבהיר שבריחה מהחובה המשותפת כרוכה במחירים מוחשיים וברורים.

מדינת ישראל משקיעה בעקיפין מיליוני שקלים בנסיעה ההמונית לאומן באמצעות תקציבים ממשלתיים, שמממנים תשתיות, אבטחה, סיוע רפואי ותיאום לוגיסטי במעברי הגבול. איני מבטל את ערכו הרוחני של המקום עבור מאות אלפי יהודים בישראל ובתפוצות, אולם קשה להתעלם מהפער: בעוד מיליוני שקלים של כספים ציבוריים מוקצים לטובת "עלייה לרגל" בחו"ל, אלפי מילואימניקים מבלים בימים אלה הרחק ממשפחותיהם בלי שייהנו מתמיכה דומה.

אם יש קבוצה שהמדינה צריכה לייחד ולתגמל, אלו הם הלוחמים והלוחמות שלנו. להם מגיעים המשאבים והכרת התודה. מי שמבקש לעלות לרגל ולהתפלל על קברי צדיקים, מן הראוי שיפנה תחילה אל הר הרצל - ההר הקדוש שבו טמונים קדושי ישראל שחירפו נפשם למען עם ישראל ומדינת ישראל ושהקריבו את חייהם כדי שאנו נוכל לחיות כאן בביטחון. אני מאמין שאם רבי נחמן היה חי בינינו כיום, הוא היה מגדירם כקדושי עליון ושזהו המקום שבו יבחר האדם הישראלי לצורך תפילה בקברות צדיקים.

לא מדובר כאן במאבק אישי, חלילה, נגד אחינו החרדים, אלא בדרישה לשוויון זכויות אמיתי לכל. מי שיש לו עודף תקציבי לממן טיסות לאומן, שיפנה אותו לסיוע למילואימניקים שיעבירו את החגים בחזית ולמשפחותיהם שקורסות תחת הנטל.


הכותב הוא מנכ"ל "אור תורה סטון"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר