אם רבי נחמן היה בחיים - חסידיו היו עולים להר הרצל

אנו מתמודדים מול שבע חזיתות, עצביה של חברה שלמה מתוחים עד הקצה, רבבות מילואימניקים צברו מספר ימי שירות השווים לעשור, והשיח סביב חוק הגיוס ממשיך להציב בפנינו שאלות יסוד של צדק חברתי, אחריות אזרחית וערבות הדדית. השאלה שנשאלת בראש ובראשונה היא אם אזרחות שוויונית נמדדת רק במימוש זכויות ובקבלת הטבות, או בנשיאה בחובות משותפות עבור כלל המגזרים בחברה הישראלית ללא יוצא מן הכלל.

סנקציות אפקטיביות הן הכרחיות, אך מעצרים וישיבה ממושכת בכלא לא יובילו לשינוי מעשי, אלא לצפיפות בבתי הסוהר ולציפוף שורות במגזר החרדי. למותר לציין שאותם "מגויסי כפייה" לא יהפכו ללוחמים איכותיים בעלי רוח לחימה, הקרבה ומוטיבציה הנחוצים בכל יחידה קרבית, ובשם ערך השוויון אני סבור שצריך לבטל את עונש המאסר נגד כל סרבן גיוס ללא יוצא מן הכלל.

עם זאת, לגבי סנקציות שנוגעות לצווי איסור יציאה מהארץ - מדובר בגזירה מחייבת ושוויונית שחלה לאורך השנים נגד כל אזרח ישראלי: חרדי, דתי-לאומי או חילוני.

מי שמבקש לעלות לרגל ולהתפלל על קברי צדיקים, שיפנה תחילה להר הרצל, ההר הקדוש שבו טמונים מי שחירפו נפשם. אם רבי נחמן היה חי, היה מגדיר שראוי להתפלל שם

לא ניתן לאפשר החרגות מגזריות שמוכתבות משיקולים פוליטיים צרים שמטרתם לרצות שותפות קואליציוניות. כחברה שמבקשת לחנך דור שלם לערבות הדדית, לשותפות גורל ולהבנה שהחיים כאן לא מתקיימים בוואקום של קבוצה אחת שנהנית מפריבילגיות מוחרגות מפליגות, אלא כחברה אחת שחוסנה נבנה על סולידריות - אין מנוס מלהבהיר שבריחה מהחובה המשותפת כרוכה במחירים מוחשיים וברורים.

מדינת ישראל משקיעה בעקיפין מיליוני שקלים בנסיעה ההמונית לאומן באמצעות תקציבים ממשלתיים, שמממנים תשתיות, אבטחה, סיוע רפואי ותיאום לוגיסטי במעברי הגבול. איני מבטל את ערכו הרוחני של המקום עבור מאות אלפי יהודים בישראל ובתפוצות, אולם קשה להתעלם מהפער: בעוד מיליוני שקלים של כספים ציבוריים מוקצים לטובת "עלייה לרגל" בחו"ל, אלפי מילואימניקים מבלים בימים אלה הרחק ממשפחותיהם בלי שייהנו מתמיכה דומה.

אם יש קבוצה שהמדינה צריכה לייחד ולתגמל, אלו הם הלוחמים והלוחמות שלנו. להם מגיעים המשאבים והכרת התודה. מי שמבקש לעלות לרגל ולהתפלל על קברי צדיקים, מן הראוי שיפנה תחילה אל הר הרצל - ההר הקדוש שבו טמונים קדושי ישראל שחירפו נפשם למען עם ישראל ומדינת ישראל ושהקריבו את חייהם כדי שאנו נוכל לחיות כאן בביטחון. אני מאמין שאם רבי נחמן היה חי בינינו כיום, הוא היה מגדירם כקדושי עליון ושזהו המקום שבו יבחר האדם הישראלי לצורך תפילה בקברות צדיקים.

לא מדובר כאן במאבק אישי, חלילה, נגד אחינו החרדים, אלא בדרישה לשוויון זכויות אמיתי לכל. מי שיש לו עודף תקציבי לממן טיסות לאומן, שיפנה אותו לסיוע למילואימניקים שיעבירו את החגים בחזית ולמשפחותיהם שקורסות תחת הנטל.

הכותב הוא מנכ"ל "אור תורה סטון"