המפתח נמצא בידי הנשים החרדיות

בעולם החרדי שבו גדלתי, כוח אמיתי מופעל כמעט ללא רעש.

הוא לא צועד בהפגנות ולא זועק בכותרות הראשיות.

הוא נע בשקט, כמו פעימות לב יציבות, ונישא בידי הנשים שמחזיקות את היסודות שעליהם נשענת הקהילה שלנו.

ובכל זאת, ההיסטוריה מראה דבר ברור: כשהנשים קמות, הכל משתנה.

לפני יותר ממאה שנה, בלואר איסט סייד בניו יורק, יצאו אימהות יהודיות - דבקות וצנועות - לרחובות במחאה על עליית מחירי הבשר הכשר.

הן לא חיכו לאישור או לברכה.

הן ידעו שכשאין יכולת להאכיל את הילדים, שתיקה כבר אינה קדושה, היא מסוכנת.

האומץ שלהן שינה את כללי המשחק. הוא הוכיח שגם מי שנתפסת כחלשה וכשקופה יכולה להפוך ברגע של אמת לכוח היסטורי. סיפורן מזכיר לנו שכל תנועה עממית גדולה התחילה מצעד קטן של אימהות ואחיות, שסירבו לשתוק לנוכח עוול.

האמת הזו לא השתנתה.

נשים חרדיות היום נושאות על כתפיהן חלק גדול ממשקל הקהילה: כלכלית, חינוכית ורוחנית.

הן גם שומרות הסף שלה, ורק להן יש לגיטימציה להצית שינוי מבפנים.

ובכל זאת, כשישראל ניצבת מול איומים קיומיים - התקפות מבחוץ ופילוגים עמוקים מבפנים - אני שואלת את עצמי: מדוע אנו שומעים את זעקותיהן הציבוריות של האימהות הדתיות־לאומיות והחילוניות, שבניהן משרתים בחזית, בעוד רבות מהאימהות החרדיות - גם אם הן מתפללות בלב שבור - נעדרות מהשיח הלאומי הזה?

זו אינה ביקורת. זו קריאה.

האחדות שישראל זקוקה לה, שירות משותף, אחריות הדדית, אינה יכולה להיות מוכתבת מבחוץ. היא לא תבוא מהכנסת, ולא מבית המשפט העליון. היא חייבת להיוולד מתוך העולם החרדי עצמו, והיא יכולה להיות מונהגת בידי הנשים שמכירות את נשמתו של העולם הזה יותר מכל אחד אחר.

נשים שיכולות לנטוע בבעליהן, באחיהן ובבניהן תחושת שליחות לאומית שמחזקת את אמונתם - ולא מאיימת עליה.

אני לא קוראת למרד.

אני מתחננת לשותפות. לאומץ. לפעולה. אני כותבת זאת לא מתוקף תפקידי המקצועי, אלא מליבי - כאישה שגדלה בתוך העולם החרדי ובחרה, מתוך אהבה, להפוך לגשר: בין קהילות. בין אמונות. בין עולמות. אם נקשיב באמת לנשים, אם ניתן להן מרחב להנהיג, לא רק בהקרבה שקטה אלא גם בעוצמה נראית לעין, אולי נגלה שהן מחזיקות במפתח לשינוי שישראל כל כך מייחלת לו.

זה אינו חזון תיאורטי בלבד, אלא צורך בוער של השעה: להפוך את התקווה למעשה, את האמונה לכוח מאחד. אם ניתן לנשים החרדיות את הבמה, נגלה שהן לא רק נושאות את המפתח אלא גם יודעות לפתוח את הדלת.