מי מגן על גיבורי התרבות שלנו?

השבוע פרסם השחקן עוז זהבי סרטון באינסטגרם שהפך מהר מאוד לויראלי, אבל יותר מזה לחשיפה כואבת. זהבי, שגילם את התפקיד הראשי בסדרה ״עספור״ שעלתה בנטפליקס, הודיע שהוא מתנתק מהשירות. לא ממקום של טרנד, אלא ממקום של עיקרון: "נטפליקס לא משלמים תמלוגים לשחקנים ישראלים", אמר בפשטות. "עם כל ההייפ אני לא רואה מזה שקל".

במשפט אחד פשוט זהבי פתח דלת לחדר שעד היום נשאר סגור וחשוך, החדר שבו שוכנים מאות (אם לא אלפי) שחקנים, נגנים, מבצעים ואמנים בישראל, שאינם מקבלים תמלוגים בגין ביצועיהם גם כשהם מופצים ומשודרים תדיר בפלטפורמות דיגיטליות שמגלגלות מיליארדים.

זה לא נגמר רק בשחקנים, כדוגמת עוז זהבי. אותו עיוות קיים גם אצל מוסיקאים מבצעים, נגנים וזמרים שלקחו חלק ביצירות שמושמעות בסטרימינג – מנטפליקס דרך ספוטיפיי ועד יוטיוב ואינם מקבלים כל תמורה. מי שמבצע ביצירה, לא מקבל דבר, אפילו לא אגורה שחוקה.

זהבי התייחס למוסיקאים והזכיר שנטפליקס דואגים להוריד מוסיקה ישראלית מקורית מסרטים וסדרות בדיוק בשביל לא לשלם תמלוגים למבצעים הישראלים. פעולה זו מהווה פגיעה נוספת וחבלה ביצירה ובתרבות הישראלית.
בעולם כבר מזמן נאבקים בתופעה באופן משמעותי
מה שקורה בישראל אינו יוצא דופן ובעולם כבר מתהווים פתרונות שטרם הגיעו לשוק הישראלי.
בבריטניה, למשל, נערך בשנת 2022 שימוע פרלמנטרי בעניין היחס של ספוטיפיי ואפל מיוזיק לתמלוגי מבצעים; בארה״ב הוקמו איגודים של אמנים שנאבקים על שקיפות, חלוקה הוגנת של תמלוגים מהרווחים (residuals ) ותיקון חקיקה. וכאן בישראל? יש הכרח לתקן את "חוק זכויות מבצעים ומשדרים" כך שתעוגן במפורש זכות העמדה לרשות הציבור הנוגעת בין היתר לשידורי סטרימינג.

ידוע כי החוק מתמהמה לא פעם אחרי התפתחויות טכנולוגיות ולא מתעדכן למציאות בה פלטפורמות כמו נטפליקס וספוטיפיי מחליפים למעשה גופי שידור מסורתיים. זו העת לתקן את העיוות.
הפלטפורמות השונות זוכות "לגזור קופון" ולהנות מהרווחים הגדולים, רווחים מהם יש להפריש תמלוגים גם לאמנים המבצעים הנמצאים בפרונט של היצירה- נגנים, זמרים ושחקנים הנותרים מאחור ללא הגנה ותוך רמיסת זכויותיהם.
על מדינת ישראל, באמצעות הממשלה, לרבות משרדי המשפטים והתרבות האמונים על התחום, לעמוד כחומה בצורה ולא לאפשר עוד את הניצול הזה. על הכנסת לתקן את החוק כך שיכיר בזכות לתמלוגים גם בביצועים דיגיטליים, בדיוק כפי שהכירו בעבר בזכויות אלה במסגרת גופי השידור או גופים המשמיעים ביצוע פומבי. לא מדובר בטובה אלא בזכות בסיסית.

בסוף, מדובר בגיבורי התרבות שלנו אלה שאנחנו מתגאים בהם בפסטיבלים בארץ ובחו"ל, מקדמים אותם באירוויזיון ומצטלמים איתם על השטיח האדום. אבל כשהמצלמות כבות, גם זכויותיהם נעלמות.
המאבק הזה צריך להיות של כולנו.
הגיע הזמן להחזיר את הערך למי שנותן לנו כל כך הרבה מבלי לקבל כמעט דבר.