צומתי בחירה מאפיינים חברה ליברלית, שבה אנו בוחרים היכן לגור, באיזו חנות לרכוש ילקוט, היכן לבלות בחופשה ומה ללמוד. למעשה, ממש בזה הרגע אתם בחרתם לקרוא את העיתון הזה ולא אחר. מבלי משים, החלטה חשובה - שלא לומר קריטית - נשללת מכם. הרשויות מחליטות עבורכם באיזה בית ספר ילדכם ילמד: אמור לי היכן אתה גר ואומר לך באיזה בית ספר ילדך ישובץ.
בישראל 2026, הרשות מחליטה עבור 66% מההורים היכן ילדיהם ילמדו בבית הספר היסודי. רק שליש מהרשויות בארץ מאפשרות להורים בחירה בין כמה בתי ספר. זאת בניגוד לרוב העולם המערבי: במדינות רבות ב־OECD נהוגות שיטות רישום המאפשרות להורים לרשום את ילדיהם לבית הספר שבו הם חפצים, והמדינה משלמת לבית הספר ב"שובר" או בדרכים דומות.
מתברר ש"קנאת סופרים תרבה חוכמה" מוכיח את עצמו. בחירה משפרת את שביעות הרצון, מורידה את מפלס האלימות, משפיעה לטובה על ההישגים ומאפשרת גיוון בחינוך.
למעשה, מערכת הבריאות בישראל מבוססת על היגיון דומה: המבוטח בוחר קופת חולים והמדינה משלמת לה. כאשר יש בחירה בין קופות החולים, המטופל אינו "קהל שבוי", והקופות מתאמצות להשתפר ולעמוד בציפיות המבוטחים. לעומת זאת, במערכת החינוך לרוב נשללת מההורים הבחירה, ומנהלי בתי הספר אינם נדרשים להצעיד את בתי הספר קדימה. מערכת החינוך מאבדת את היכולת לזהות ביקוש ובעיות, ולהורים יש סיבה להרגיש תסכול, מבלי יכולת לבחור בבית ספר שעונה על ציפיותיהם.
כבר ב־2005 ועדה ממשלתית המליצה למערכת החינוך לאפשר להורים בחירה. מאז הוקם אגף במשרד החינוך שעניינו לעודד את הרשויות לאפשר להורים בחירה בין בתי הספר, ולעודד בתי ספר לפתח דנ"א ייחודי משל עצמם. הרשויות שהצטרפו לתוכנית "מרחבי חינוך - בחירה מבוקרת" מאפשרות להורים בחירה, וזוכות להצעיד קדימה את מערכת החינוך בתחומן. מתברר ש"קנאת סופרים תרבה חוכמה" מוכיח את עצמו. בחירה משפרת את שביעות הרצון, מורידה את מפלס האלימות, משפיעה לטובה על ההישגים ומאפשרת גיוון בחינוך.
היעדר הבחירה מדרדר את מערכת החינוך בהיבטים רבים, אך הכואב ביותר הוא ההשפעה על השכבות החלשות. מחקרים בארץ ובעולם מלמדים שכאשר הרשויות מחייבות את התלמידים מהשכונות החלשות להישאר וללמוד בבית הספר השכונתי, אפשר כמעט לצפות את ההישגים שאליהם התלמידים (לא) יגיעו. הקשר בין הרמה הסוציו־אקונומית לבין ההישגים הלימודיים מוכיח את עצמו בישראל שוב ושוב. לעומת זאת, אפשרות בחירה של הורים מייצרת תנועה ומצמצמת פערים חברתיים ופדגוגיים.
חופש בחירה נחוץ למערכת החינוך כאוויר לנשימה: חופש להורים לבחור את בתי הספר של ילדיהם, חופש למנהלים בגיבוש מערכת השעות ואופן הקצאת המשאבים, וכמובן חופש תעסוקתי למורים שיוכלו להשתחרר ממיטת סדום שארגוני המורים כופים על המורים לקבל את אותו השכר עבור אותן השעות, ללא גמישות וללא תגמול על הצטיינות או כישלון. לאורך ההיסטוריה הדרישה לחירות ולבחירה הגיעה מהעם. הגיעה השעה שהורים בישראל יתבעו חופש לבחור מה טוב לילדיהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו