ברכות לשר החוץ גדעון סער שהחליט לפתוח שגרירות באסטוניה. אמנם המדינה הבלטית חברה בארגונים חשובים כמו נאט"ו ומתקדמת בהייטק, אך שמעתי ביקורת: מי פותח שגרירות במדינה עם פחות ממיליון וחצי תושבים, ובקושי 2,000 יהודים? ובכן, גם אם אישית לא הייתי מתחילה דווקא שם, זה שימוש מעולה בכסף.
להערכתי, עלות שנתית של נציגות קטנה היא כ-2 מיליון דולר. טנק עולה כ-5 מיליון דולר, ומחירו של מטוס קרב הוא מיליונים - כמובן לפני דלק, חימוש, בלאי וכולי. כלומר, בשבריר מתקציב הביטחון אפשר להשקיע ביחסים עם מדינות העולם - מרכיב חיוני בביטחון הלאומי.
בשנות ה-70 היו לישראל כ-30 נציגויות באפריקה שמדרום לסהרה. כעת יש כעשר, ולהן איוש מינימלי. זה פחות מחצי ממה שיש לרשות הפלשתינית
נכון, לא כל מהלכיה של ישראל והתבטאויות בכיריה ניתנים להסבר, אך כדי להסביר את מה שאפשר נדרשים אמצעים - כלומר, כוח אדם וכסף. כבר שנים ישראל פועלת בכיוון ההפוך, ומינויים הם תמריץ פוליטי. קחו את פריסת הנציגויות באפריקה שמדרום לסהרה: בראשית שנות ה-70 היו לישראל כ-30 נציגויות באזור. כעת יש כעשר, ולהן איוש מינימלי. זה פחות מחצי ממה שיש לרשות הפלשתינית.
באינתיפאדה השנייה הייתי שגרירה בדרום אפריקה, וכך גם בעת ועידת האו"ם נגד גזענות בדרבן. אז התבססה הטענה שישראל מנהלת משטר אפרטהייד - משטר האפליה הגזענית שהיה נהוג שם עד 1994. דרום אפריקה גדולה פי 50 מישראל, ויש בה שלושה מרכזים חשובים: הממשלה והשגרירויות - בפרטוריה; הפרלמנט - בקייפטאון, שעתיים טיסה משם; וביוהנסבורג, שעה נסיעה מהשגרירות, מצויים עיקר התקשורת, רוב היהודים ומרכז העסקים של הכלכלה הגדולה ביבשת.
ואם לא די בפיזור הזה, השגרירות היתה אחראית גם לסווזילנד (כעת אסווטיני) וללסוטו. עם סגירת השגרירות בזימבבואה, קיבלנו אותה, את נמיביה ואת בוטסואנה. וכעת, לנתון שהתגובה אליו היא תמיד "את בטוחה? לא יכול להיות!": היה לי סגן. זהו.
נכון, היו קצין מנהלה וקונסול, היתה נוכחות מסוימת של גורמי ביטחון ומסחר, הועסקו בני זוג של שליחים ויש עובדים מקומיים. אך שני אנשים בלבד היו אחראים על קשרי ממשל ואופוזיציה, מרצים וסטודנטים, דתות ומחוזות, במדינה חשובה ובעוד כמה. תאמרו: אפריקה, את מי היא מעניינת? אך לכל מדינה יש פוטנציאל, אצבע בעצרת האו"ם ותורנות במועצת הביטחון.
כמו כן, לא רק באפריקה זה המצב. נוסף על השגרירות בוושינגטון, לישראל יש שמונה קונסוליות כלליות בארה"ב. למעט ניו יורק ולוס אנג'לס, כוח האדם הוא כמתואר לעיל ולעיתים פחות, כלומר סגן ראש הנציגות אחראי גם למינהל. עכשיו חלקו 350 מיליון אמריקנים - או 50 מדינות, כל אחת עם מושל, סנאט, בית נבחרים, אוניברסיטאות ועוד - לשמונה. אין צורך להסביר שתמיכת ארה"ב היא קיומית לישראל. עם זאת, בשגרה, ובוודאי בחירום, הסגל יכול בקושי לעסוק במה שדחוף.
כשגדעון סער עזב את האופוזיציה וחבר שוב לבנימין נתניהו, הובטחה למשרדו תוספת תקציב בסך חצי מיליארד שקלים. בסכום הזה אפשר לפתוח עשרות נציגויות חדשות ולחזק נציגויות קיימות. אם אסטוניה היא הסנונית הראשונה ובעקבותיה יבואו עוד, ואם סער יבטיח תקציבים קבועים שיאפשרו לתכנן לטווח הארוך - הוא יוכל לרשום לזכותו תרומה חשובה למעמדה של ישראל בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו