"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא זו הדרך || תגובה

המניע לשני מאמרי הדעה שפורסמו כאן הוא להתנער מאחריות ממשלת ישראל ולהעמיס אותה על המבקרים שבו למנוע את ליקוי המאורות והטעויות של השלטון • כמה עלוב להעמיס את הכישלון על כתפי החלשים שבינינו, החטופים במנהרות התופת ומשפחותיהם, ועל ההתנגדות למהפכה המשטרית כדי למנוע מהרוב לעשות בנו כרצונו

,עודכן
0השמעה
הפגנה פרו-פלשתינית באתונה, יוון. ארכיון. צילום: AP

לשני מאמרי הדעה שפורסמו ב-13.8 בעיתון זה: "בומרנג האנטיביבי" מאת ד"ר יקותיאל שוהם ו"מדה-לגיטימציה פנימית לחיצונית" מאת פרופ' אשר כהן, יש נרטיב משותף. שניהם מאשימים את מקור הדה-לגיטימציה של ישראל בעיני העולם, בביקורת הנשמעת בחברה הישראלית.

אשר כהן טוען שהביקורת אין מקורה בקבוצות קיצוניות כבעבר, אלא "בחדירתה של הדה-לגיטימציה לתוך האליטות השונות ואפילו לבכירים ביותר שבהן, הכל בגיבוי תקשורתי קבוע ונרחב".

קותי שהם יוצא נגד "המרכז הפוליטי הישראלי שיצא לרחובות נגד הרפורמה המשפטית ולמען החזרת החטופים ויצר את עוצמת המחאות נגד ישראל בעולם". המוחים נגד הרפורמה פעלו לדבריו בשם "מוסר ערכים עליונים" ובכך קבעו שהרוב הדמוקרטי שהעניק מנדט לנתניהו אינו רלוונטי. המוחים למען החטופים העדיפו את חייהם על החלטות קריטיות הקשורות בביטחון המדינה. מכאן שאזרחי המדינה עצמם מכריזים שהמדינה פוגעת בערכים אוניברסליים ובכך מעניקה המחאה הישראלית את הלגיטימציה למחאות ברחבי העולם.

בלי קונצנזוס. הפגנה בעד שחרור החטופים,צילום: אי.אף.פי

אשר כהן יוצא נגד שורה של הפגנות ופעילויות המבקרות את הממשלה ומסיים את דבריו נגד האליטות השונות כי "לא נשכח את תרומתם לפגיעה החמורה בישראל".

שני הכותבים מנסים לשכנע שמדינות העולם הפכו את עורם ויצאו נגד ישראל בגלל התנגדות הרבים למהפכה המשטרית או ביקורת שלטונית. הם לא מעלים על דעתם שיתכן והדה-לגיטימציה נוצרה בגלל התנהלותה של הממשלה.

המניע לשני מאמרי הדעה הוא להתנער מאחריות ממשלת ישראל ולהעמיס אותה על המבקרים שבו למנוע את ליקוי המאורות והטעויות של השלטון. כמה עלוב להעמיס את הכישלון על כתפי החלשים שבינינו, החטופים במנהרות התופת ומשפחותיהם, ועל ההתנגדות למהפכה המשטרית כדי למנוע מהרוב לעשות בנו כרצונו ולהפוך אותנו מאזרחים לנתינים.

הממשלה הנוכחית מתפרקת; קרועה בין דרישות לא ציוניות ולא דמוקרטיות של מרכיביה ומוקעת על ידי ידידינו באופן המסכן את עתידנו. במקום להתמודד, לחדש את המכנה המשותף ויחד לתקן את האפשר, מאשימים כותבי המאמרים את אזרחיה הדואגים את המדינה.

אכן גישה זו מוכרת בסוג מסוים של משטרים המאבדים לגיטימיות בחוץ ומנסים לגייס באילוץ תמיכה פנימית בסיסמה של "האויב מבפנים". לא זו הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר