בזמן ש־50 ישראלים נעולים וכלואים במנהרות עזה, חבר הקבינט ושר המשפטים יריב לוין החליט להתעסק במנעולים של משרד המשפטים דווקא, ולמנוע את כניסת היועצת המשפטית לממשלה ללשכתה במשרד המשפטים בתל אביב.
זה אינו מעשה קונדס שניתן לעבור עליו לסדר היום. מדובר במעשה אלים, כוחני ואובססיבי, ובעיקר - בהפרה גסה ומפורשת של צו בית משפט.
כידוע, המשנה לנשיא סולברג הוציא צו ביניים הקובע מפורשות שהחלטת ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה מוקפאת.
במסגרת הצו של השופט סולברג נקבע עוד כי עד החלטה אחרת לא יחול שינוי בסמכויות היועצת, בסדרי העבודה הנוהגים בינה לבין הממשלה, במעמדן הנורמטיבי של חוות הדעת שלה, ועוד.
במילים פשוטות, שלא צריך להיות שר משפטים או עו"ד כדי להבין, השופט סולברג קבע מפורשות שתפקידה, סמכויותיה ומעמדה של היועצת המשפטית לממשלה נותרים ללא שינוי. ובאותה הפשטות: שר המשפטים עובר על החוק ומפר את ההחלטה.
בניגוד לטענת הכזב שהשמיע לוין, הלשכה המדוברת אינה לשכתו אלא לשכה משותפת, המשמשת שנים ארוכות גם את שרי המשפטים וגם את היועצים המשפטיים לממשלה. גם עיתוי הפעולה, שבוע לאחר החלטת ההדחה שהוקפאה בצו בג"ץ, לא מותיר מקום לספק כי מדובר במעשה שנועד לפגוע בעבודת היועצת, לשבש את סדר יומה ולפגוע במעמדה הציבורי - בניגוד מפורש להחלטת בג"ץ. כך גם התיאור של השר כאילו היועצת הודחה מתפקידה.
לוין הוא מפר סדרתי של החלטות בג"ץ. בשבוע שעבר דרש שהיועצת לא תוזמן לישיבת הקבינט. עוד קודם לכן ביזה והפר שורת החלטות של בג"ץ בעניין בחירת נשיא לבית המשפט העליון, לרבות החרם הנמשך שלו על נשיא העליון, שהוא הפרה נמשכת של החלטת בג"ץ אשר הורתה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים שבמסגרתה נבחר נשיא העליון על פי החוק.
שר המשפטים אמנם אינו היחיד שמפר צווים שיפוטיים מקרב שרי הממשלה, אולם הפרת צווים שיפוטיים על ידי שר המשפטים היא חמורה במיוחד. אם שר משפטים מפר החלטות בימ"ש, מה יעשו אזרחי המדינה אם הם מקבלים החלטות שאינן לרוחם?
בדרך חתחתים זו מוביל השר לריסוק מערכות השלטון והמשפט וחותר תחת שלטון החוק וערכי היסוד של המדינה, וגם תחת עקרון ה"משילות" שלו מטיף השר בפופוליזם כבר יותר משנתיים. לוין אינו מוביל למשילות אלא להתפרקות ממנה, הוא מוביל לאנרכיה.
שר משפטים שחותר תחת המשרד שבראשו הוא עומד למעשה חותר תחת סמכותו המהותית. כאשר לוין מפקפק באמון הציבור במערכת המשפט ומצדיק בכך את צעדיו נגד אנשי משרדו, הוא על הדרך פוגע באמון הציבור בו עצמו. רוב העם הוא ממלכתי, ומעל לכל עמדה פוליטית לא מעוניין שנבחריו יבזו את המערכות - ובטח שלא את עצמם.
לוין אולי נעל את היועצת מחוץ ללשכה, אבל נעל את עצמו מחוץ לתפקיד שר המשפטים.
עו"ד עמית בכר הוא יו"ר לשכת עורכי הדין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו