תוכנית נתניהו לעזה נגד תוכנית הרמטכ"ל: בין ממשל צבאי למסלול קטארי-מצרי

ב־10 באוגוסט 2025 הציג ראש הממשלה חמישה תנאים: פירוק חמאס מנשקו, שחרור כל החטופים, דה־מיליטריזציה של עזה, אחריות ביטחונית ישראלית בפועל (ממשל צבאי) והקמת ממשל אזרחי שאינו חמאס או הרשות. לוחות הזמנים אינם ריאליים; המהלך עלול להעמיק סרבנות, לעודד גרילה ממושכת ולחייב נוכחות צבאית רחבה הפוגעת בזירות אחרות.

הסכנות הן פגיעה ישירה או עקיפה בחטופים; אבידות לחיילים - היות שמדובר בלחימה צפופה תחת שליטה אויבת; קיים חשש לחטיפת חיילים - תרחיש ריאלי שיוביל ללחצים כבדים לשחרור שבויים; בידוד בינלאומי - עד כדי סנקציות (דוגמת האמברגו הגרמני); משבר הומניטרי - פגיעה בזרימת הסיוע תחריף את הביקורת; מלכודת ביטחונית - שליטה ממושכת באזור עוין ושחיקת כשירות; חידוש ההתיישבות בצפון הרצועה - סיכון מיותר לחיי אזרחים ולביטחון ההתיישבות ביו"ש; משבר כלכלי - גירעון תקציבי חריף ללא מקור כיסוי יוביל לפגיעה בשירותים חיוניים; שביתה ב־17.8 - יש לאפשר לעובדים המבקשים להצטרף לשביתה לממש את זכות המחאה; חלוקת מזון בידי צה"ל - הפיכת חיילים לאחראים ללוגיסטיקת סיוע תטיל על צה"ל תפקידי ממשל אזרחי, תחשוף את החיילים לירי או חטיפות ותגדיל סיכון משפטי ותדמיתי; העברת אוכלוסייה מצפון הרצועה לדרומה - עלולה להיחשב כהפרה של הדין הבינלאומי, לחשוף חיילי צה"ל להליכים משפטיים בחו"ל, ולהציבם בסכנות מבצעיות בעת הביצוע.

חלופת הרמטכ"ל שנדחתה בקבינט היא:

נסיגה לקו פרימטר מבלי להשתלט על העיר ומחנות הפליטים; פירוק חמאס מנשקו בפיקוח אזורי/בינלאומי; הגליית הנהגת חמאס למדינה שלישית; שחרור החטופים – יעד מרכזי בשילוב מנופים צבאיים־מדיניים; מנגנון ביטחוני־אזרחי מקומי שאינו חמאס לניהול שוטף.

יש להעדיף את תוכנית הרמטכ"ל בתוספת מסלול קטארי־מצרי מפוקח. תוכנית זו מאזנת בין ביטחון לשמירת חיי אדם: שחרור החטופים במרכז, פגיעה אנושה בחמאס, הימנעות מממשל צבאי וחלוקת מזון בידי צה"ל, ומניעת חידוש ההתיישבות בצפון הרצועה. היא מונעת מהלכים בעייתיים כמו העברת אוכלוסייה בכפייה ומבטיחה שימור הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. שילוב צעדים צבאיים ומדיניים, עם פיקוח בינלאומי כלכלי־הומניטרי, יחזק את מעמד ישראל, ימנע הסלמה חברתית־כלכלית ויאפשר שיקום מהיר של הכלכלה, התשתיות והחברה.

מסלול משלים שקיים הוא היוזמה הקטארית־מצרית. יש לבחון יוזמה קטארית־מצרית למנגנון ממשלי־ביטחוני חלופי בעת שחמאס חדל לשלוט. התוכנית המתגבשת כוללת חלוקת סמכויות בין נציגות מקומית לגורמים אזוריים, פיקוח בינלאומי על המעברים, מנגנון שקוף לניהול כספי הסיוע, ואבטחת מערך שיקום התשתיות. מהלך זה עשוי להוות פשרה שתמנע את חזרת חמאס לשלטון, תחזק שותפויות אזוריות ותעניק לישראל מרחב תמרון מדיני מבלי לשקוע בבוץ של ממשל צבאי ממושך.

חלופות נוספות הן הפסקת אש מוסכמת, לחץ צבאי ממוקד, מהלכים מדיניים־כלכליים וסיוע הומניטרי מבוקר.

יש להעדיף את תוכנית הרמטכ"ל בתוספת מסלול קטארי־מצרי מפוקח. תוכנית זו מאזנת בין ביטחון לשמירת חיי אדם: שחרור החטופים במרכז, פגיעה אנושה בחמאס, הימנעות מממשל צבאי וחלוקת מזון בידי צה"ל, ומניעת חידוש ההתיישבות בצפון הרצועה. היא מונעת מהלכים בעייתיים כמו העברת אוכלוסייה בכפייה ומבטיחה שימור הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. שילוב צעדים צבאיים ומדיניים, עם פיקוח בינלאומי כלכלי־הומניטרי, יחזק את מעמד ישראל, ימנע הסלמה חברתית־כלכלית ויאפשר שיקום מהיר של הכלכלה, התשתיות והחברה.

• הכותב הוא קצין בכיר, דיפלומט, ראש עיריית עוספייא