קצוות פוליטיים: כתף אל כתף בצבא העם

חורבן בית המקדש השני מזוהה עם שנאת חינם שפילגה את העם ערב החורבן, אף שירושלים היתה תחת מצור של אויב חיצוני. מאז הבחירות לפני יותר משנתיים וחצי, מתחוללים בחברה היהודית בישראל מאבקים חריפים שראשיתם במאבק סביב הרפורמה המשפטית. המלחמה ריככה את הוויכוחים רק לזמן קצר מאוד. העימותים הפנימיים סביב המדיניות הראויה במלחמה הולכים ומתעצמים גם בשעת מלחמה וגם לנוכח מה שנראה כמצור מדיני חיצוני הולך וגובר נגד ישראל.

תשעת הימים שלפני תשעה באב הם תקופת שיא האבלות על חורבן הבית. לקראת תשעה באב ראוי לשים לב לתופעה המבטאת ומשקפת אחדות על רקע של עימות פנימי. גם אם הוויכוחים הולכים ומתלהטים, מתברר שאת התרומה היחסית הגדולה ביותר למלחמה המתמשכת תורמות שתי קבוצות חברתיות קטנות יחסית, הנמצאות בשני קצותיו של הרצף הפוליטי בישראל: המרחב הכפרי החילוני והמרחב הכפרי הדתי. הנתונים להלן נשענים על מחקר בהכנה בנושא "צבא העם במלחמת חרבות ברזל" שלו שותפים מלבדי ד"ר שני אומיאל־פלדמן וד"ר מנחם לזר.

ככלל, תרומת יישובי המרחב הכפרי לגווניהם גבוהה בהרבה ממשקלם היחסי באוכלוסיית גיל השירות במילואים 44-20 וכל הנתונים להלן מתייחסים רק לקבוצה זו. בישראל 944 יישובים המוגדרים כמרחב כפרי המורכב מקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, חילוניים, דתיים ומעורבים. כאשר מתייחסים אך ורק לקבוצת גיל הגיוס למילואים, במרחב הכפרי חיים כ־258 אלף נשים וגברים בגיל המילואים. הנתונים כוללים נשים מכיוון שלפי פרסומי צה"ל, בתקופת שיא הגיוס בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, כ־20% ממשרתי המילואים היו מילואימניקיות. הקבוצה הזאת מהווה מעט יותר מ־10% מכלל בני גילם היהודים והדרוזים בישראל.

הבולטות הרבה של הדתיים הלאומיים במלחמה הביאה לדחיקת העובדה שהמרחב הכפרי החילוני ממשיך לתרום הרבה מעבר למשקלו. מכיוון שתרומת הדתיים הלאומיים גבוהה גם במרחב העירוני, ומכיוון שמדובר בקבוצה חברתית שמשקלה הכולל הוא כ־15% בחברה היהודית, באופן טבעי התמקדה תשומת הלב בהם. ואכן גם במרחב הכפרי, שחלק גדול ממנו נמצא ביישובי יהודה ושומרון, תרומת הדתיים הלאומיים גבוהה יחסית יותר מזו של המרחב החילוני

והנה, בתקופת שיא הגיוס בשלושת החודשים הראשונים למלחמה (התקופה היחידה שלגביה צה"ל פרסם נתוני מילואים לפי יישובים), המרחב הכפרי תרם כ־24% מימי המילואים, פי 2.3 ממשקלו היחסי. בדיון הציבורי סביב הנושא היה ניסיון לטעון שחלק ניכר מהתרומה נובע משירות לא תמיד חיוני בכיתות הכוננות. על כך נאמר שהנתון הגבוה מאוד מבהיר שזה הרבה מעבר לכיתות הכוננות. הנתון הגבוה של ימי המילואים מחוויר בהשוואה לחללי המרחב הכפרי. מקבוצת האוכלוסייה המהווה, כאמור, רק מעט מעל 10% באוכלוסייה, נפלו במהלך המלחמה 308 חללים, יותר משליש מהחללים, יותר מפי שלושה ממשקלם היחסי.

הבולטות הרבה של הדתיים הלאומיים במלחמה הביאה לדחיקת העובדה שהמרחב הכפרי החילוני ממשיך לתרום הרבה מעבר למשקלו. מכיוון שתרומת הדתיים הלאומיים גבוהה גם במרחב העירוני, ומכיוון שמדובר בקבוצה חברתית שמשקלה הכולל הוא כ־15% בחברה היהודית, באופן טבעי התמקדה תשומת הלב בהם. ואכן גם במרחב הכפרי, שחלק גדול ממנו נמצא ביישובי יהודה ושומרון, תרומת הדתיים הלאומיים גבוהה יחסית יותר מזו של המרחב החילוני. אולם גם בחינה של שתי הקבוצות בנפרד מבהירה את תרומתו הגבוהה של המרחב הכפרי החילוני. בעוד הוא מהווה רק 5.5% מקבוצת הגיל הכלל־ארצית, תרומתו בימי המילואים היא מעט יותר מפי שניים מחלקו באוכלוסייה, ו־157 החללים מהמרחב הכפרי מהווים 17.5% מכלל החללים, יותר מפי שלושה מחלקו באוכלוסייה.

בימים של ויכוחים נוקבים הנראים כמובילים לפילוג ולחורבן פנימי, כדאי לזכור שבמקום שבו נדרשת ההקרבה הגבוהה ביותר למען הכלל נציגיהם של שני הקצוות הפוליטיים נמצאים זה לצד זה, כתף אל כתף.