לאחרונה צוין בקפריסין יום השנה ה־51 לפלישה הטורקית לאי ב־1974, שהובילה לחלוקתו ונותרה טראומה לאומית בקפריסין היוונית. ישראל התייחסה לסכסוך כעניין יווני־טורקי, אך הגיע הזמן לומר בבירור: צפון קפריסין אינה רק בעיה קפריסאית או יוונית - היא גם בעיה ישראלית.
ההתבססות הטורקית בצפון קפריסין, שהחלה מייד אחרי הפלישה וגבתה מחיר דמים כבד של אלפי הרוגים ומאות אלפי עקורים, הואצה דרמטית בעשור האחרון כחלק מדוקטרינת "המולדת הכחולה", השואפת לשליטה אסטרטגית במזרח הים התיכון, במעברים הימיים ובתשתיות האנרגיה. במסגרת זו הפך האזור לבסיס קדמי של הצבא הטורקי, ובו מוצבים אמצעי נשק מתקדמים, מערכות סייבר ומודיעין המסוגלות ליירט תשדורות צבאיות ואזרחיות מישראל, וכן מתקנים חשאיים של ארגוני טרור הנתמכים על ידי אנקרה.
בסיס לפקוניקו הוסב משדה תעופה נטוש לבסיס מל"טים בעקבות עימותי הגז האזוריים. משם מסוגלת טורקיה להזניק במהירות כלי טיס, מהר הרבה יותר מאשר מבסיסיה ביבשת. הצבא הטורקי מפעיל ממנו מל"טים חמושים מדגם "באירקטאר TB2", שהצבתם אושרה רשמית על ידי ארדואן במאי 2021, ומטוסים מתקדמים ללא טייס מסוג "אקינג'י", שהוצגו במצעד צבאי ביולי 2024.
מסמכים שנתפסו בעזה במבצע שומר החומות ובמלחמת חרבות ברזל חשפו תוכנית של חמאס להקמת שלוחה מבצעית בטורקיה ובצפון קפריסין, שתכננה לבצע פיגועים נגד ישראלים באירופה. ב־2023 נחשפה באזור חוליית טרור של כוח קודס האיראני, שתכננה גם היא פיגועים נגד ישראלים באירופה. השליטה הטורקית באזור מאפשרת לטורקיה ולאיראן לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהרחיב את האיום על ישראל
כלי טיס אלו מסוגלים לפגוע במהירות באסדות הגז, בספינות חיל הים וביעדים אסטרטגיים בישראל. חמור מכך הוא הטיל הבליסטי "טייפון", המסוגל לפגוע בדיוק במטרות עד טווח של 560 ק"מ. בסיסי הטילים בקירניה ובפמגוסטה מותאמים לקליטתם, והצבתם תיצור לראשונה איום בליסטי ישיר של טורקיה על ישראל, עם יכולת פגיעה בירושלים, בתל אביב ובמפרץ חיפה.
האיום אינו רק צבאי: האזור הכבוש, ללא פיקוח בינלאומי, הפך למוקד טרור גלובלי המאיים ישירות על ישראל ועל אירופה ומשמש להלבנת הון ולמימון פעולות אלימות. כספים איראניים וטורקיים בלתי חוקיים מועברים דרך חברות קש באזור ומממנים פעילות חמאס וגורמי טרור נוספים.
מסמכים שנתפסו בעזה במבצע שומר החומות ובמלחמת חרבות ברזל חשפו תוכנית של חמאס להקמת שלוחה מבצעית בטורקיה ובצפון קפריסין, שתכננה לבצע פיגועים נגד ישראלים באירופה. ב־2023 נחשפה באזור חוליית טרור של כוח קודס האיראני, שתכננה גם היא פיגועים נגד ישראלים באירופה. השליטה הטורקית באזור מאפשרת לטורקיה ולאיראן לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהרחיב את האיום על ישראל.
האיחוד האירופי ממשיך להתעלם מהכיבוש הטורקי ומדבר על "הגנת הגבולות", אך משתף פעולה עם טורקיה בתוכניות ביטחוניות בזמן שהיא כובשת שטחי מדינה חברה באיחוד. מדיניות זו מערערת את אמינות האיחוד ומסכנת את יוון, קפריסין, ואף את ישראל.
אין זה מתפקידה של ישראל לשחרר את צפון קפריסין, אך אם האיום הנשקף מאזור זה יתקרב למימוש, התמונה תשתנה. לכן עליה לפתח יכולות מבצעיות ולהכין, בשיתוף יוון וקפריסין, תוכנית מגירה לשחרור צפון האי, שתכלול שיתוק יכולות התגבור מטורקיה, השמדת מערכות ההגנה האווירית בצפון קפריסין, נטרול מתקני המודיעין והפיקוד, ולבסוף סילוק הכוחות הטורקיים ואיחוד האי בריבונות קפריסאית.
לתוכנית כזו ניתן לקרוא "זעם פוסידון", על שם אל הים במיתולוגיה היוונית, להדגשת חשיבות השליטה הימית והשלכותיו של תרחיש קיצון. זוהי תוכנית מגירה. ישראל אינה שואפת לעימות, אך עליה להיות מוכנה לפעולה נחושה למניעתו. גם התקיפה באיראן נתפסה כבלתי סבירה עד שהופעלה. טורקיה, המקימה את הכור הגרעיני באקויו לחופי הים התיכון, שרוסיה ממהרת למכור את חלקה בו, צריכה להפנים היטב את הלקח.
- שי גל הוא מומחה לפוליטיקה בינלאומית, לניהול משברים ולתקשורת אסטרטגית. פועל בזירה הגלובלית ועוסק ביחסי כוח, באסטרטגיה גיאופוליטית ובדיפלומטיה ציבורית ובהשפעתם על עיצוב מדיניות וקבלת החלטות