"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסכנה מצפון קפריסין היא גם בעיה ישראלית

בסיסי הטילים בקירניה ובפמגוסטה מותאמים לקליטתם, והצבתם תיצור לראשונה איום בליסטי טורקי ישיר על ישראל, עם יכולת פגיעה בירושלים, בת"א ובחיפה

,עודכן
0השמעה
צפון קפריסין. צילום: משה שי

לאחרונה צוין בקפריסין יום השנה ה־51 לפלישה הטורקית לאי ב־1974, שהובילה לחלוקתו ונותרה טראומה לאומית בקפריסין היוונית. ישראל התייחסה לסכסוך כעניין יווני־טורקי, אך הגיע הזמן לומר בבירור: צפון קפריסין אינה רק בעיה קפריסאית או יוונית - היא גם בעיה ישראלית.

ההתבססות הטורקית בצפון קפריסין, שהחלה מייד אחרי הפלישה וגבתה מחיר דמים כבד של אלפי הרוגים ומאות אלפי עקורים, הואצה דרמטית בעשור האחרון כחלק מדוקטרינת "המולדת הכחולה", השואפת לשליטה אסטרטגית במזרח הים התיכון, במעברים הימיים ובתשתיות האנרגיה. במסגרת זו הפך האזור לבסיס קדמי של הצבא הטורקי, ובו מוצבים אמצעי נשק מתקדמים, מערכות סייבר ומודיעין המסוגלות ליירט תשדורות צבאיות ואזרחיות מישראל, וכן מתקנים חשאיים של ארגוני טרור הנתמכים על ידי אנקרה.

בסיס לפקוניקו הוסב משדה תעופה נטוש לבסיס מל"טים בעקבות עימותי הגז האזוריים. משם מסוגלת טורקיה להזניק במהירות כלי טיס, מהר הרבה יותר מאשר מבסיסיה ביבשת. הצבא הטורקי מפעיל ממנו מל"טים חמושים מדגם "באירקטאר TB2", שהצבתם אושרה רשמית על ידי ארדואן במאי 2021, ומטוסים מתקדמים ללא טייס מסוג "אקינג'י", שהוצגו במצעד צבאי ביולי 2024.

מסמכים שנתפסו בעזה במבצע שומר החומות ובמלחמת חרבות ברזל חשפו תוכנית של חמאס להקמת שלוחה מבצעית בטורקיה ובצפון קפריסין, שתכננה לבצע פיגועים נגד ישראלים באירופה. ב־2023 נחשפה באזור חוליית טרור של כוח קודס האיראני, שתכננה גם היא פיגועים נגד ישראלים באירופה. השליטה הטורקית באזור מאפשרת לטורקיה ולאיראן לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהרחיב את האיום על ישראל

כלי טיס אלו מסוגלים לפגוע במהירות באסדות הגז, בספינות חיל הים וביעדים אסטרטגיים בישראל. חמור מכך הוא הטיל הבליסטי "טייפון", המסוגל לפגוע בדיוק במטרות עד טווח של 560 ק"מ. בסיסי הטילים בקירניה ובפמגוסטה מותאמים לקליטתם, והצבתם תיצור לראשונה איום בליסטי ישיר של טורקיה על ישראל, עם יכולת פגיעה בירושלים, בתל אביב ובמפרץ חיפה.

האיום אינו רק צבאי: האזור הכבוש, ללא פיקוח בינלאומי, הפך למוקד טרור גלובלי המאיים ישירות על ישראל ועל אירופה ומשמש להלבנת הון ולמימון פעולות אלימות. כספים איראניים וטורקיים בלתי חוקיים מועברים דרך חברות קש באזור ומממנים פעילות חמאס וגורמי טרור נוספים.

מסמכים שנתפסו בעזה במבצע שומר החומות ובמלחמת חרבות ברזל חשפו תוכנית של חמאס להקמת שלוחה מבצעית בטורקיה ובצפון קפריסין, שתכננה לבצע פיגועים נגד ישראלים באירופה. ב־2023 נחשפה באזור חוליית טרור של כוח קודס האיראני, שתכננה גם היא פיגועים נגד ישראלים באירופה. השליטה הטורקית באזור מאפשרת לטורקיה ולאיראן לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהרחיב את האיום על ישראל.

האיחוד האירופי ממשיך להתעלם מהכיבוש הטורקי ומדבר על "הגנת הגבולות", אך משתף פעולה עם טורקיה בתוכניות ביטחוניות בזמן שהיא כובשת שטחי מדינה חברה באיחוד. מדיניות זו מערערת את אמינות האיחוד ומסכנת את יוון, קפריסין, ואף את ישראל.

אין זה מתפקידה של ישראל לשחרר את צפון קפריסין, אך אם האיום הנשקף מאזור זה יתקרב למימוש, התמונה תשתנה. לכן עליה לפתח יכולות מבצעיות ולהכין, בשיתוף יוון וקפריסין, תוכנית מגירה לשחרור צפון האי, שתכלול שיתוק יכולות התגבור מטורקיה, השמדת מערכות ההגנה האווירית בצפון קפריסין, נטרול מתקני המודיעין והפיקוד, ולבסוף סילוק הכוחות הטורקיים ואיחוד האי בריבונות קפריסאית.

לתוכנית כזו ניתן לקרוא "זעם פוסידון", על שם אל הים במיתולוגיה היוונית, להדגשת חשיבות השליטה הימית והשלכותיו של תרחיש קיצון. זוהי תוכנית מגירה. ישראל אינה שואפת לעימות, אך עליה להיות מוכנה לפעולה נחושה למניעתו. גם התקיפה באיראן נתפסה כבלתי סבירה עד שהופעלה. טורקיה, המקימה את הכור הגרעיני באקויו לחופי הים התיכון, שרוסיה ממהרת למכור את חלקה בו, צריכה להפנים היטב את הלקח.

  • שי גל הוא מומחה לפוליטיקה בינלאומית, לניהול משברים ולתקשורת אסטרטגית. פועל בזירה הגלובלית ועוסק ביחסי כוח, באסטרטגיה גיאופוליטית ובדיפלומטיה ציבורית ובהשפעתם על עיצוב מדיניות וקבלת החלטות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר