עסקת החטופים עם חמאס עשויה להביא לסיום המלחמה בעזה, שאליה ישראל יצאה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. בין ההריסות ברצועה עדיין מסתובבים אנשי חמאס, אבל כוחו הצבאי של הארגון, כמו גם מוסדות השלטון שבאמצעותם שלט בתושבי הרצועה, רוסקו בידי ישראל. ספק רב אם יוכל לשקמם בעתיד הנראה לעין.
גם בזירה הצפונית, מול סוריה ולבנון, ידה של ישראל על העליונה. היא מקיימת עליונות צבאית מוחלטת על אויביה ושומרת בידיה את היוזמה. ואחרונה: איראן, שהוכתה קשות במהלך מלחמת 12 הימים בחודש שעבר ואיבדה את מאחזיה לחופי הים התיכון. אבל ניצחונה של ישראל לא יהיה מלא אם לא נשלים את המלאכה גם בזירת העימות השביעית שמולה אנו מתמודדים: הזירה התימנית.
אפשר להקל ראש בהשכמות הבוקר המוקדמות בשל שיגורי הטילים מתימן, שהפכו לחלק משגרת חיינו. הרי הטילים האלו מיורטים עוד בדרכם לישראל, ולא גורמים שום נזק למעט פגיעה בשעות השינה של תושביה. אבל בפועל, המחיר שאנו משלמים בשל התוקפנות של החות'ים הוא כבד הרבה יותר מכפי שאנו מוכנים להודות. זהו מחיר כלכלי, אבל גם ביטחוני. חסימת נתיבי השיט אל הים האדום מביאה לפגיעה קשה בסחר של ישראל עם המזרח הרחוק, ולשיתוק של נמל אילת. אגב, הפגיעה בכלכלה המצרית חמורה אף הרבה יותר.
אבל מסוכנת לא פחות היא ההבלגה הישראלית על התוקפנות של החות'ים, שמשדרת חולשה ושעלולה לעודד אותם להמשיך לתקוף אותנו. לא צריך להתפלא אם הם יתחילו לאיים גם על מטוסים ישראליים ואחרים הטסים במרחב, ולא רק על ספינות. למותר לציין כי בכך טמון איום ביטחוני לטווח הארוך על תדמיתה של ישראל ועל יכולת ההרתעה שלה.
צריך להודות שלמרות הדימוי של החות'ים כמיליציה נחשלת השולטת בארץ מפגרת - הם מגלים יכולות מרשימות. הם מפעילים בהצלחה מערך מתקדם של טילים וכטב"מים שקיבלו מידי איראן, וממשיכים לשגרם למרות המהלומות שהנחתנו עליהם. מהלומות אלו, כך נראה, לא עושות עליהם שום רושם.
עד היום, המענה הישראלי למתקפות של החות'ים היה חלקי, ואפילו מגומגם, וכרגיל נועד לצורכי הסברה וחיזוק המורל, ולא להכרעת החות'ים. אמנם שר הביטחון מוציא ציוצים לוחמניים, כהרגלו, שלפיהם "דין תימן כדין טהרן" - אבל בפועל ישראל מסתפקת בתקיפות ספורדיות אחת לכמה שבועות, שלא פוגעות באמת לא בכלכלה ולא במערך הצבאי החות'י. ככה לא באמת מכריעים אויב, אלא אם כן מישהו אצלנו מקווה שהפסקת אש בעזה תוביל לסיום המתקפות מתימן, ותחסוך מאיתנו את הצורך לצאת למערכה של ממש בתימן.
צריך לזכור שאת החות'ים עזה לא באמת מעניינת. הם רואים במאבק בישראל קרדום לחפור בו כדי לקדם את מעמדם מבית ובעולם הערבי והמוסלמי, וכמובן - גם להבטיח את המשך התמיכה האיראנית. אין סיבה להניח שבעתיד, כשהמלחמה בעזה תסתיים, הם לא ימצאו עילה אחרת להמשיך במתקפות על ישראל.
ישראל צריכה להוריד את הכפפות. תימן רחוקה, וגם לא עניינה אותנו מעולם, אבל כפי שנערכנו בתוך חודשים בודדים למערכה נגד איראן - כך גם ניתן להיערך למלחמה של ממש בחות'ים. הרי אחרת, האיום שהם מהווים כלפינו רק ילך ויגבר, ואין מדובר רק בשעות שינה.
ולבסוף, על ישראל למצוא דרך לגבות מחיר גם מאיראן, ראש התמנון, שמספקת לחות'ים את הטילים והכטב"מים ומאכוונת את פעילותם נגדנו. רק בשילוב מנצח של מהלומות ממוקדות, אפקטיביות ובעיקר רציפות על החות'ים, על מוסדות הממשל שלהם, על התשתית הכלכלית שמאפשרת להם לשלוט בתימן ועל המערכים הצבאיים שהם מפעילים נגדנו, לצד מהלומות על איראן, נסיר את האיום מצד תימן ונשלים את המלאכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו