"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התרחקו מערכי היסוד: רגעי ההכרעה של המחנה הלאומי

המפלגות החרדיות פוצצו את המו"מ לא על יעדי גיוס ואפילו לא על סנקציות - רק על הסעיפים שעלולים, "חלילה", להפוך את חוק הגיוס לאמיתי • אך המציאות מאז 7 באוקטובר השתנתה: מי שבוחר לא לשרת, לא מקבל יותר

,עודכן
0השמעה
לא בחירות ולא בכוח.לוחמים בגבול הצפון, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

משחק הכיסאות הפוליטי על הגב של המחנה הלאומי, של הציבור המשרת, הוא צעד ציני אחד יותר מדי. גיוס החרדים והחוק העומד על הפרק הם לא סוגיות טכניות, אלא הכרעה ביטחונית וערכית. זו לא רק שאלה של שוויון בנטל, אלא סוגיה קריטית לעתיד ולתקומה של מדינת ישראל.

שנתיים כמעט מאותה שבת שחורה, מאותם רגעים נוראים, מאותו הטבח. שעות שהמדינה והצבא נעלמו, שעשרות אלפי אזרחים עזבו את הבית לעזרת אחיהם שבצרה. בשמחת תורה התנפצה אשליית "צבא קטן וחכם". 200 קני רובים בגבול הצפון, ומספר לא גדול בהרבה של לוחמים בגבול הדרום, התגלו כתחושת ביטחון מזויפת שעלתה לנו במחיר דמים חסר תקדים.

מאז, במשך מאות ימים, עוזבים המילואימניקים את חייהם ואת משפחתם שוב ושוב, ונקראים אל הדגל. נשים גדולות מהחיים מחזיקות לבדן את המשפחה ואת השפיות שבעורף. הכל מתוך גאווה גדולה, נכונות להיות שם למען העם, האחים בעוטף, החטופים ולמען הניצחון.

הכאב האדיר על המחיר ששילמנו, לצד התארכות המלחמה, יצרו התנגשות בלתי נמנעת בין הפוליטיקה לבין המציאות. אנחנו נדרשים להכרעה היסטורית בסוגיית הגיוס - ואסור לחזור לקונספציות של 6 באוקטובר.

דווקא מפלגות המחנה הלאומי, הליכוד והציונות הדתית, צריכות להוביל את הקריאה והצורך הדחוף בעוד לוחמים. שחיקת המילואים היא לא רק הבתים והעסקים המתפרקים ולא רק המחירים האישיים - היא עוד חיילים שנופלים כי העייפות גוברת ופחות חיילים בצמתים, ביישובים ביהודה ושומרון ובגבולות המדינה.

דיל פוליטי במקום ביטחון

במקום אמירה ברורה, במקום לפעול ולקדם חוק גיוס משמעותי, בוחרים השבוע להדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון – זו שאחראית לביטחון של כולנו, שמפקחת על עבודת הצבא - ואת זה שאנחנו רוצים שיעבוד יותר טוב ויותר חזק.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון חשוף פעמים רבות למידע מודיעיני וביטחוני רב יותר מחלק מחברי הקבינט, ומתפקידו לזמן את הרמטכ"ל לבירור ולמתן תשובות. השבוע הפכה הוועדה לבדיחה, כי הקריטריון היחיד לקבלת תפקיד היו"ר הוא מי מוותר יותר לחרדים - אותם אלו שעושים הכל כדי לא להתגייס, כן?

חלקים בימין, בציונות הדתית ובמחנה הלאומי, התרחקו מאותם ערכי יסוד ומאותה ערבות של לובשי המדים. האם למען דיל פוליטי ושקט תעשייתי הם יוותרו על ביטחון המדינה, על האפשרות לנצח ולחיות בביטחון בווילה של המזרח התיכון?

תירוצים יש תמיד. המפלגות החרדיות מוכיחות פעם אחר פעם כי הן לא רוצות להתגייס, והן אפילו לא רוצות דיל קל יותר. את המו"מ האחרון הן פוצצו לא על יעדי גיוס ואפילו לא על סנקציות - רק על אותם סעיפים שעלולים, "חלילה", להפוך את החוק לאמיתי. הסעיפים שאולי יגרמו לנער החרדי להתגייס, ולא להישאר בישיבות תחת אותם עסקנים.

לא להפיל את הממשלה, לא בחירות ולא בכוח. אם לחרדים היו אופציות פוליטיות, הם היו שם מזמן. נותר רק להבהיר שהמציאות מאז 7 באוקטובר 2023 כבר לא אותו דבר: מי שבוחר לא לשרת, ולא משנה מאיזה מגזר - לא מקבל יותר.


הכותב הוא יו"ר פורום מילואימניקים הדתי-לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יאיר וייגלר

הכותב הוא מורה, מחנך ומנכ"ל עמותת "מורים מובילים שינוי"

כדאילהכיר