התרחקו מערכי היסוד: רגעי ההכרעה של המחנה הלאומי

משחק הכיסאות הפוליטי על הגב של המחנה הלאומי, של הציבור המשרת, הוא צעד ציני אחד יותר מדי. גיוס החרדים והחוק העומד על הפרק הם לא סוגיות טכניות, אלא הכרעה ביטחונית וערכית. זו לא רק שאלה של שוויון בנטל, אלא סוגיה קריטית לעתיד ולתקומה של מדינת ישראל.

שנתיים כמעט מאותה שבת שחורה, מאותם רגעים נוראים, מאותו הטבח. שעות שהמדינה והצבא נעלמו, שעשרות אלפי אזרחים עזבו את הבית לעזרת אחיהם שבצרה. בשמחת תורה התנפצה אשליית "צבא קטן וחכם". 200 קני רובים בגבול הצפון, ומספר לא גדול בהרבה של לוחמים בגבול הדרום, התגלו כתחושת ביטחון מזויפת שעלתה לנו במחיר דמים חסר תקדים.

מאז, במשך מאות ימים, עוזבים המילואימניקים את חייהם ואת משפחתם שוב ושוב, ונקראים אל הדגל. נשים גדולות מהחיים מחזיקות לבדן את המשפחה ואת השפיות שבעורף. הכל מתוך גאווה גדולה, נכונות להיות שם למען העם, האחים בעוטף, החטופים ולמען הניצחון.

הכאב האדיר על המחיר ששילמנו, לצד התארכות המלחמה, יצרו התנגשות בלתי נמנעת בין הפוליטיקה לבין המציאות. אנחנו נדרשים להכרעה היסטורית בסוגיית הגיוס - ואסור לחזור לקונספציות של 6 באוקטובר.

דווקא מפלגות המחנה הלאומי, הליכוד והציונות הדתית, צריכות להוביל את הקריאה והצורך הדחוף בעוד לוחמים. שחיקת המילואים היא לא רק הבתים והעסקים המתפרקים ולא רק המחירים האישיים - היא עוד חיילים שנופלים כי העייפות גוברת ופחות חיילים בצמתים, ביישובים ביהודה ושומרון ובגבולות המדינה.

דיל פוליטי במקום ביטחון

במקום אמירה ברורה, במקום לפעול ולקדם חוק גיוס משמעותי, בוחרים השבוע להדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון – זו שאחראית לביטחון של כולנו, שמפקחת על עבודת הצבא - ואת זה שאנחנו רוצים שיעבוד יותר טוב ויותר חזק.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון חשוף פעמים רבות למידע מודיעיני וביטחוני רב יותר מחלק מחברי הקבינט, ומתפקידו לזמן את הרמטכ"ל לבירור ולמתן תשובות. השבוע הפכה הוועדה לבדיחה, כי הקריטריון היחיד לקבלת תפקיד היו"ר הוא מי מוותר יותר לחרדים - אותם אלו שעושים הכל כדי לא להתגייס, כן?

חלקים בימין, בציונות הדתית ובמחנה הלאומי, התרחקו מאותם ערכי יסוד ומאותה ערבות של לובשי המדים. האם למען דיל פוליטי ושקט תעשייתי הם יוותרו על ביטחון המדינה, על האפשרות לנצח ולחיות בביטחון בווילה של המזרח התיכון?

תירוצים יש תמיד. המפלגות החרדיות מוכיחות פעם אחר פעם כי הן לא רוצות להתגייס, והן אפילו לא רוצות דיל קל יותר. את המו"מ האחרון הן פוצצו לא על יעדי גיוס ואפילו לא על סנקציות - רק על אותם סעיפים שעלולים, "חלילה", להפוך את החוק לאמיתי. הסעיפים שאולי יגרמו לנער החרדי להתגייס, ולא להישאר בישיבות תחת אותם עסקנים.

לא להפיל את הממשלה, לא בחירות ולא בכוח. אם לחרדים היו אופציות פוליטיות, הם היו שם מזמן. נותר רק להבהיר שהמציאות מאז 7 באוקטובר 2023 כבר לא אותו דבר: מי שבוחר לא לשרת, ולא משנה מאיזה מגזר - לא מקבל יותר.

הכותב הוא יו"ר פורום מילואימניקים הדתי-לאומי