"אנחנו הציונים", אמר פעם הרב ש"ך, מהמנהיגים המיתולוגיים של הציבור החרדי. "המשכילים באו ואמרו כי ניתן לקיים את עם ישראל באופן אחר, בלי דת. 'ככל הגויים בית ישראל'... והם הציונים, ואילו אנחנו לא ציונים? הרי הם גזלו מאיתנו את השם. השם שייך לנו. אנחנו הציונים". דברים אלה מסבירים את התשתית שנמצאת בבסיס הברית הפוליטית בין הציבור החרדי לבין מפלגות הימין והציונות הדתית: הזהות היהודית כמרכיב העיקרי בקיום היהודי במדינת ישראל.
ב־1952, שנים מעטות לאחר חורבן עולם התורה, בפגישה בין מנהיג הציבור החרדי, החזון איש, לבין בן־גוריון, הסכים האחרון לשחרר 400 בחורי ישיבות משירות צבאי. מאז קום המדינה התפתחה צורת החיים החרדית כמוטציה חברתית חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. חברה שבבסיסה אוכלוסיית לומדים הולכת וגדלה, בעלת תפיסת עולם השוללת ברובה את הצורך בהגנה פיזית ופרנסה מבוססת עבודה, מקדשת רק לימוד תורה, ומצפה משאר הציבור לממן ולהגן על צורת חיים זו, שאינה בת־קיימא.
בשיא הקיום היהודי באירופה, בתחילת המאה ה־20, היו באירופה כ־50 אלף תלמידי ישיבות מתוך אוכלוסייה של 6-5 מיליון יהודים. כיום יש בישראל כ־170 אלף תלמידי ישיבות ואברכים.
אם לאחר חורבן עולם התורה באירופה התחייב מהלך חריג שנועד להציל אותו - כעת נדרשת חשיבה מחדש. מאז 7 באוקטובר, שינוי המציאות המתחייב מאורח חיים שלא מסוגל לקיים את עצמו ברור עוד יותר. ההכרה בצורך שבשינוי חלחלה לחברה החרדית, ואין ספק שהסכמות הנהגתה לתחולת חוק הגיוס הן חסרות תקדים ביחס למה שהסכימו לו בעבר, והן פתח לשינוי היסטורי.
מי שמעוניינים באמת ובתמים בגיוס חרדים ושילובם בחברה יכולים היו למצוא את הדרך לעשות זאת, על סמך ההסכמות החדשות. אך צריך מידה רבה של תמימות כדי להאמין שהשמאל באמת מעוניין לראות חטיבות חרדיות חדשות, קצונה חרדית ושינוי משמעותי באופיו של צה"ל.
מספיק לראות את יחסם ברשתות החברתיות כלפי חיילי הציונות הדתית, כדי להבין את מידת האותנטיות האפסית שיש ברעש שהם מחוללים סביב הדרישה לגיוס חרדים.
עיקר עניינם בנושא זה נמצא בפוטנציאל הגדול שלו לתרום לפירוקה של הממשלה. על רקע זה, נדמה שרוב מפעלו הפוליטי של יולי אדלשטיין בניסוח חוק הגיוס נועד להכשילו - ייתכן שמתוך אופורטוניזם פוליטי, שמטרתו פירוקה של הממשלה על רקע חוק הגיוס.
מה שנדרש כיום ממחנה הימין הוא להיזהר מלשפוך את התינוק עם המים, על רקע פרישת המפלגות החרדיות מהקואליציה. אסור לעודד הקצנה בקרב הציבור החרדי. יש לחזק את המגמות החדשות הבאות לידי ביטוי בהסכמות ההנהגה החרדית.
עתידה של מדינת ישראל תלוי ביכולתו של מחנה הימין לקיים את הברית הפוליטית עם הציבור החרדי, למרות כל הקשיים האידיאולוגיים הנלווים לברית זו, מתוך הבנה שהיסוד האיתן שלה, הזהות היהודית, מייצר מכנה משותף נרחב, ומאפשר לקדם את האינטרסים הקריטיים לשימור מדינת ישראל כמדינה יהודית חזקה ובטוחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו