איך היינו מגיבים אם בקבוצת הווטסאפ הכיתתית של הילד שלנו היתה מופיעה תמונתו כגולגולת? מה היינו חושבים על הילדים בכיתה שהיו עושים לייק? בדיחה לגיטימית, או אלימות שהילד שלנו חווה כשהוא פותח את המסך?
בערוץ 14 הועלו בתוכנית לייט נייט תצלומי גולגולת לכאורה של היועמ"שית ושל אביעד גליקמן, בליווי הערות ופרשנות של המנחים. כביכול סאטירה. אבל ככה בדיוק נראית הסתה: בוטה, חסרת עכבות, אלימה. אפשר להתווכח על תכנים בערוץ 14, על אג'נדות, על נטיות פוליטיות, אבל הפעם זה חצה קו אדום. זה לא "תוכן שנוי במחלוקת", לא הומור שהלך רחוק מדי. לדעתי זו הסתה פלילית.
בחוק העונשין הסתה לאלימות מוגדרת כפרסום קריאה, דברי שבח, אהדה או עידוד לעבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה וקיימת אפשרות ממשית שהפרסום המסית יביא לביצוע המעשה. האם תצלום כזה יכול לגרום לכך? יכול בהחלט להיות. הרי הוא מצטרף לשורה ארוכה של מתקפות.
שיח אלים הוא שיח שהולך ומחלחל לכל מקום. זה לא "רק" פוליטי. זה נהיה שיח אלים בכביש, ברחוב, בבית, וכמו שהתחלנו - מחלחל גם לילדים שלנו. מה יחשוב ילד שצופה בדבר כזה על הגבולות של מה שמותר לו לעשות, כביכול בצחוק, לילד אחר בכיתה שלו או לילדה?
זה מזכיר תקופות אפלות: כך בדיוק פעלו נגדנו כשהפכו אותנו היהודים מבני אדם לדימויים מעוותים, גסים, נחותים. פיסות גולגולת, גוף ללא פנים, אויב שצריך "למחוק". אנחנו מכירים את השפה הזו, ויש לה תוצאה אחת בלבד. מה שהופך את המעשה למטלטל יותר הוא התזמון: רגע אחרי צאת צום י"ז בתמוז, בתוך שלושת השבועות - זמן שצריך להיות בו חשבון נפש לאומי על חורבן שנגרם בגלל שנאת חינם - מעלים בערוץ שפונה לציבור שמזדהה כאמוני ודתי תוכן כזה אלים ומסית.
אסור לנרמל את זה. אסור לשתוק. אסור לתת לכך לעבור בשם "חופש הביטוי". החוק בישראל מגביל בבירור קריאות לאלימות, לשון הרע, הסתה לגזענות או לרצח. ככל שהפלטפורמה גדולה יותר, כך גם האחריות גדולה יותר. וזה נכון לכל הצדדים.
שיח אלים הוא שיח שהולך ומחלחל לכל מקום. זה לא "רק" פוליטי. זה נהיה שיח אלים בכביש, ברחוב, בבית, וכמו שהתחלנו - מחלחל גם לילדים שלנו. מה יחשוב ילד שצופה בדבר כזה על הגבולות של מה שמותר לו לעשות, כביכול בצחוק, לילד אחר בכיתה שלו או לילדה?
עוד רגע ט' באב, וכולם שוב ידברו על שנאת החינם ותוצאותיה הנוראיות ואיך נחבר את השסע. איך באמת נחבר כשמטפטפים ליטרים של רעל לתוך השיח הישראלי? הרשות השנייה חייבת להתערב. זה לא עניין של שמאל וימין, לא של השקפת עולם. זה עניין של שפיות, של קו תחתון מוסרי. חובה לסמן קו אדום ולעצור, כי הרף זז בכל פעם עוד קצת, ואיתו גם הסף שלנו. אסור להכיל, אסור להישאר אדישים.
אלה הילדים שלנו שגדלים לתוך הדבר הזה. מגיע להם שנחשוב לטווח ארוך מה אנחנו משאירים עבורם. מגיע להם ולעתיד שלהם. מגיע שתהיה להם מדינה ערכית שמחנכת לכבוד ולהוגנות גם כשהיא במחלוקת.
- הכותבת היא עו"ד, סא"ל (מיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, חברת פורום דבורה
