"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בגין לא היה מדיח את היועמ"שית
במה היועצת וצוותה הפריעו לממשלה - ביציאה למלחמה? בעסקת חטופים? בשיקום הדרום והצפון? להצלחות ולכישלונות אחראית הממשלה, לא מערכת המשפט
בהרב־מיארה. כפופים לדעתה. צילום: אורן בן חקון

בגין לא היה מדיח את היועמ"שית

במה היועצת וצוותה הפריעו לממשלה - ביציאה למלחמה? בעסקת חטופים? בשיקום הדרום והצפון? להצלחות ולכישלונות אחראית הממשלה, לא מערכת המשפט

עמית בכר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

השבוע פרסם שר המשפטים יריב לוין הודעה משתלחת נוספת ביועצת המשפטית לממשלה. לוין טוען שהיועצת מונעת מינוי ראש שב"כ בטענה של "ניגודי עניינים מומצאים", וכי היא עצמה נמצאת ב"ניגוד עניינים מובהק" בשל המאבק שהיא מנהלת נגד הדחתה.

שווה להתעכב ולפרק את שתי הטענות המרכזיות בעמדת לוין, אשר נוקט טקטיקה שלדעתי מזכה אותו בתואר "שר הגזלייטינג" הלאומי.

נתחיל בטענה שלפיה היועצת "בניגוד עניינים" בהתנגדותה לניסיון ההדחה האישי שלה. בשיטת המשטר בישראל, שבה הממשלה שולטת בכנסת והיא בעלת כוח שלטוני כמעט בלתי מוגבל, קיומו של המשטר הדמוקרטי נשען במידה רבה על עצמאותם של בית המשפט העליון ומוסד היועץ המשפטי לממשלה. את זה זומם לוין לשנות מיומה הראשון של הממשלה. לפיכך, ההדחה ופירוק המוסד אינם "עניין אישי" של עו"ד בהרב־מיארה. היא לא מגינה על "ג׳וב", אלא על מוסד שהוא עמוד תווך לשמירה על שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל.

גם על טענת הכזב הפופוליסטית, כאילו היועצת פוגעת בעבודת הממשלה, כדאי לעמוד. במה בדיוק היועצת וצוותה הפריעו לממשלה - בקבלת החלטות לצאת למלחמות? לעשות או לא לעשות עסקת חטופים? לפעול לשיקום הדרום והצפון? להכין תוכניות לטיפול בעורף בזמן מלחמה? להצלחות ולכישלונות אחראית הממשלה ולא היועצת המשפטית או "מערכת המשפט".

בשיטת המשטר בישראל, שבה הממשלה שולטת בכנסת והיא בעלת כוח שלטוני כמעט בלתי מוגבל, קיומו של המשטר הדמוקרטי נשען במידה רבה על עצמאותם של בית המשפט העליון ומוסד היועץ המשפטי לממשלה. את זה זומם לוין לשנות מיומה הראשון של הממשלה. לפיכך, ההדחה ופירוק המוסד אינם "עניין אישי" של עו"ד בהרב־מיארה. היא לא מגינה על "ג׳וב", אלא על מוסד שהוא עמוד תווך לשמירה על שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל.

ההחלטות המעטות אשר להן התנגד הייעוץ המשפטי לממשלה היו על מינויים ועל פעולות חקיקה. על אלה בלבד ניסיון ההדחה, בצירוף ניסיון חמור להשפיע על משפטו של ראש הממשלה. ניגוד העניינים, אפוא, הוא של לוין וחבר ומרעיו, שמנסים להסיר מעצמם כל מגבלה שלטונית.

הטענה הנוספת של לוין מתייחסת לעמדת היועצת במינוי ראש שב"כ, שאותה הוא מכנה "ניגודי עניינים מומצאים". זוהי עמדה אשר מתייחסת, כזכור, למעורבות של ראש הממשלה במינוי על רקע פרשת "קטארגייט".

בניגוד לדברי לוין, ניגוד העניינים נקבע מפורשות בפסק דין של בג"ץ. גם כאן ההתקפה של לוין אינה נגד היועצת, אלא נגד העיקרון הבסיסי שלפיו כולם מקבלים את הכרעות בית המשפט.

שר המשפטים נוהג להעלות לעיתים מזומנות את זכרו של מנחם בגין ז"ל. היה זה רה"מ בגין שאמר: "הממשלה דוגלת בעקרון עליונות המשפט על כל רשות מרשויותיה המבצעות של המדינה, לרבות הממשלה עצמה".

ועל מעמד היועמ"ש אמר בגין: "איני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט, אך הוא מעוגן בנוהג שקיים מאז הקמת המדינה, והנוהג כוחו ככוח החוק... בגלל אותו מעמד הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה – לא משרד ממשלתי ולא הממשלה".

אם כן, המהלך להדחת היועצת הוא חתירה תחת הדמוקרטיה וחתירה תחת מורשת בגין.

  • הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...