מחגורת האש של סולימאני ועד קריסת הציר השיעי: ניצחון האסטרטגיה הישראלית

הפרוקסיז מילאו תפקיד כפול: איום על מדינות האזור ובסיסי הצבא האמריקניים, וגם כמות דמיונית של טילים שאמורה להוריד מסדר היום רעיון של תקיפת תוכנית הגרעין • קריסת חיזבאללה הובילה לקריסת שלטון אסד ואיתו קריסת הציר השיעי

חמינאי ונתניהו. הפסקת אש יציבה שתייצר שקט לשנים ארוכות?. צילום: אי.אף.פי

לאחר המהפכה האסלאמית ב־1979 אמר חומייני: "המשטר הציוני הוא גידול סרטני שיש להסיר ולעקור מהשורש", ובכך התווה את הדרך לחזון ההשמדה של מדינת ישראל, רעיון שהפך לאבן יסוד של משטר האייתוללות. בהתאם לכך, ביוני 2018 כתב עלי חמינאי בטוויטר: "ישראל היא גידול סרטני ממאיר באזור מערב אסיה, שיש להסיר ולמגר: זה אפשרי וזה יקרה". על מסר זה חזר אינספור פעמים.

נוסף על כך, חומייני הצהיר במפורש כי המהפכה האסלאמית אינה רק איראנית, אלא מיועדת להתפשט לכל העולם המוסלמי ואף מחוצה לו. את החזון האיראני תרגם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, לאסטרטגיית חגורת האש שמינפה את יתרונותיה של איראן במזה"ת, באמצעות הקמת צבאות (פרוקסיז) טרור בכל מקום שבו התקיימה נוכחות שיעית - בתימן, עיראק, לבנון וסוריה.

קריסת חיזבאללה הובילה לקריסת שלטון אסד ואיתו קריסת הציר השיעי. עם נטרול חגורת האש, שהיתה גם קו ההגנה על איראן, נפתחה הדרך לעימות שיוביל לבסוף לפגיעה בתוכנית הגרעין, מבלי שתוכל להשתמש במערך הטילים העצום שהיה לחמאס ולחיזבאללה. הטעות הגורלית של חמאס בפעולת סולו, ומנגד הפעלת אסטרטגיה סבלנית, נחושה ומתוחכמת, הם שהביאו את ניצחונה המובהק של ישראל.

הקשר בין חמאס הסוני ואיראן השיעית תפס תאוצה עם פינוי רוב הרצועה במסגרת הסכמי אוסלו, ולמרות הניגוד הדתי התבסס על הצטלבות אינטרסים. הסנקציות שהוטלו על איראן מאז 1979 ונמשכות עד היום בהיקפים משתנים, נועדו תחילה לפגוע במשטר האייתוללות, ובהמשך בתוכנית הגרעין שהחלה עוד בימי השאה. המגבלות הקשות מנעו מאיראן להצטייד בנשק מערבי מודרני, אבל הקשר עם סין, רוסיה וצפון קוריאה הותיר בידיה את האפשרות לבנות יכולות בתחום הטילים והכטב"מים. כך נוצרה אסטרטגיה משולבת של פרוקסיז חמושים בטילים, כטב"מים והרבה נשק קל.

הפרוקסיז מילאו תפקיד כפול: גם איום על כל מדינות האזור ובסיסי הצבא האמריקניים, וגם כמות דמיונית של טילים שאמורה היתה להוריד מסדר היום כל רעיון של תקיפת תוכנית הגרעין. 

כלפי ישראל היתה לאסטרטגיית הפרוקסיז מטרה כפולה: התשה ובניית תשתית צבאית שתוציא לפועל את תוכנית ההשמדה. הרעיון היה פשוט באופן מצמרר: פלישה של עשרות אלפי מחבלים חמושים בנשק קל, רימונים וטילי נ"ט, בו־זמנית, מדרום, מצפון וממזרח, בחסות מתקפת טילים מאסיבית על כל בסיסי הצבא, תשתיות, מרכזי שלטון, פיקוד ובקרה, ימ"חים ונקודות כינוס של מילואים, במטרה לשתק את יכולתה של ישראל להתארגן, להתגונן ולתקוף בחזרה.

הפעלה חלקית בלבד של התוכנית ב־7 באוקטובר הדגימה את המוחשיות של סכנת ההשמדה ואת עליונות האסטרטגיה האיראנית על הישראלית, באופן שמנטרל אחד לאחד את כל יתרונותיה הצבאיים של ישראל. מאז אותו יום שינה נתניהו גישה, ובניגוד מוחלט לעצות הצמרת הביטחונית ושר הביטחון הוציא לפועל אסטרטגיה סדורה של חיסול הפרוקסיז חמאס וחיזבאללה, אחד אחרי שני.

קריסת חיזבאללה הובילה לקריסת שלטון אסד ואיתו קריסת הציר השיעי. עם נטרול חגורת האש, שהיתה גם קו ההגנה על איראן, נפתחה הדרך לעימות שיוביל לבסוף לפגיעה בתוכנית הגרעין, מבלי שתוכל להשתמש במערך הטילים העצום שהיה לחמאס ולחיזבאללה. הטעות הגורלית של חמאס בפעולת סולו, ומנגד הפעלת אסטרטגיה סבלנית, נחושה ומתוחכמת, הם שהביאו את ניצחונה המובהק של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר